אחד מגולשי הקייט הוותיקים והמוכרים פרסם את הרהורי ליבו בפייסבוק ואני אישית מאוד התחברתי אליו.
חשבתי שזה יעניין גולשים נוספים:
"בשבוע האחרון סוף סוף הרוח הפגיזה, אבל רק דאון ווינד אחד עשיתי, וגם כאשר סיימתי איתו, לא יצאתי בהרגשת וואהו כמו פעם.
ההתלהבות כבר לא מה שהייתה פעם, ההתמכרות נרפאה. כשיש רוח ואני לא יכול ללכת זה לא נורא.
לפחות עד שהחורף יגיע, קייט סרף זה כבר לא הדבר. סאפ וגלישת גלים תפסו את מקום הקייט סרף, ובגדול.
פעם הייתי גולש קייט ומסתכל על גולשי הגלים מלמעלה, היום זה הפוך, אני כבר לא מתרגש מ- 18 קשר, לעומת זאת 50 ס"מ גל זה וואהו.
אני מסתכל על גולשים ותיקים שלא איבדו את התשוקה, ומקנא בהם. אצל כרמי, איתן לב ועוד כמה גולשים ותיקים, הקייט מרגש אותם כמו בפעם הראשונה.
מצד אחד טוב לי במקום שאני נמצא בו, כי בסאפ ובגלים אני מרגיש מלא ומסופק (למרות שיש חרא של תקופה בגלים עכשיו), מצד שני חבל לי שזה על חשבון הקייט.
בקיצור, כנראה ששתי אהבות גדולות לא יכולות לגור יחד. האומנם ?"
- surfer_thought.jpg (45.69 KiB) נצפה 4458 פעמים
אני אפילו די בטוח שאחרי יום אחד כבר הייתי די משועמם.
"ההפקה" (כמו שאומר יניבי26) של לצאת מוקדם מהעבודה, לסחוב ולהרכיב בשביל צפונית עם 5.8 כבר הרבה פחות מרגשת אותי.
לעומת זאת יום נחמד של גלים ו SUP הרבה יותר מעניין וגם הרבה יותר פשוט. הרבה יותר קל לשלב גלישת גלים (או SUP) עם שעות עבודה סטנדרטיות מאשר גלישת רוח (או קייט) שזה ממש באמצע היום תמיד.
מה שבטוח שימים עם רוח וגלים זה עדיין מאוד מעניין (אבל גם די נדיר).
האם רק אני מרגיש כך ?
- תשאירו פוריטניות לאישה 
