אתר בת גלים

הבוקר מטה הפעולה הגיש שאילתא למינהלת הכינרת בעניין ה'דאימונד' הכוללת 2 שאלות עיקריות:
1-נושא סגירת החוף והחנייה הקטנה הרחוקה ומוסתרת שסיפקו ,אשר לדעתנו מהווה הפרת חוק החופים
(הדאימונד ששמו הרשמי חוף אשלים מוגדר 'חוף ציבורי פתוח')
2-עמדתם בעניין כפר נופש שאושר לאחים נקש לבנות בין הכורסי לאשלים ועליו מתחולל מאבק ציבורי.

נכון לרגע זה אריק הטברייני נירתם ומהווה לנו את העיניים שם וגישתנו להגיע ככל הניתן לפיתרונות
ולא למאבקים,אך חשוב שגולשים נוספים יערכו להירתם במידת הצורך אם נאולץ להיכנס למאבק.
גל~

כל הכבוד גל וגם תודה רבה בשם הגולשים

לדעתי הסגירה של החוף לכניסת רכבים היא מוצדקת!!
לצערי בשנים האחרונות יש המון בבונים שעושה להם טוב להחנות את הג'יפ שלהם עם הגלגלים בתוך המים.
ואם כבר אז על הדרך לשתוף את הרכב בתוך מימי הכינרת (באמת ראיתי, לא ממציא).
ובאותה הזדמנות לעשות על האש ואת המנגל לשטוף בתוך המים של הכינרת, וכמובן שגם שאריות האוכל מוצאות מקום בתוך המים...
פשוט חוויה
ואז יש גם את עיניין אופנועי הים, פשוט תענוג לרחוץ בתוך שמן מנועים משובח..
ויש גם את עיניין המרקידים בציבור שפשוט תענוג להירגע לקולות העוץ עוץ עוץ ויללות שירת זמר מזרחית שלהם, באמת טעם טוב במוזיקה.

אז שוב, אני תומך בסגירת גישה של רכבים לחוף הים,
לצערי זה לא עובד מאחר ומי שמכיר את השטח, תמיד ניתן לפתוח שביל חדש עם גישה למים, כמו שבפועל נעשה בקיץ האחרון.

לדעתי הפתרון הוא לשים פקח של רשות שמורות הטבע והגנים באופן קבוע בחוף ולתת לחוף מעמד של שמורת טבע

בוננזה:עשית לעצמך חצי עבודה ולא קראת עד הסוף..
תתמקד בעיקר בפיסקה לפני אחרונה ותיוכח שגם
לדעתנו סגירת החוף בפני רכבים מוצדקת.

קשה לי מאד להבין איך התרגל ציבור רחב לשיגרת עשייה של חצי-עבודה ע"י הרשויות.

בכל פעולה, בה הרשויות מתכננות ומבצעות עבודה, קיימות רק שתי אופציות סבירות :

1. לבצע את העבודה מההתחלה ועד הסוף - כמו שצרחך, ובלי קיצורי-דרך ו"חפיף".

2. לא לבצע את העבודה כלל.

מה שהרשויות בארץ התרגלו, והצליחו להרגיל את ציבור המשתמשים היא התנהלות של "חצי-עבודה". פותרים בעיה אחת - מייצרים שתי בעיות באמצעות הפיתרון הראשון.

לצערי, זה לא נובע מטמטום של הרשויות, אלא דווקא מחוסר איכפתיות וזלזול בציבור הרחב.

זה בדיוק מה שקרה השנה בדיאמונד !

המשימה היתה : לשמור על נקיון החוף, ועל חוק החופים.
העבודה שהיתה צריכה להעשות : הקצאת חנייה גדולה במרחק 100מ' מהחוף, וסגירת החוף לגישה לרכב.
העבודה שנעשתה : הקצאת חניה קטנה במרחק 250 מהחוף, ונסיון לחסימת החוף.

אנחנו, כציבור דעתן ואיכפתניק, המעוניין לשמור על זכויותיו, וביחד עם זאת לשמור על ערכי הטבע ועל החוק, חייבים לדרוש מהרשות (במקרה זה מנהלת הכינרת), שתעשה את העבודה כמו שצריך, או במקרה הגרוע - שלא תעשה כלום.

מצב של "חצי-עבודה" הוא מצב בלתי נסבל, בו קיימת פגיעה ממשית וחמורה בזכויות הציבור הרחב.

נ.ב.
עוד "חצי-עבודה" שנעשתה לאחרונה ע"י הרשויות (במקרה זה נדמה לי שע"י מע"צ) היא : גידור כביש החוף בקטע שבין חוף הסטודנטים ועד לגשר הרכבת בעתלית, מניעת הגישה של הציבור לחוף הים, מבלי לייצר פתרון המתבקש כתוצאה מחסימה זו. (הפתרון : כביש שרות, במקביל לכביש החוף, לאורך כל הקטע החסום, והכשרת חניות מספקות בצמוד לכביש שרות זה )

אסור לנו להצדיק בשום אופן, פעולה של הרשויות, גם אם היא חיובית כשלעצמה, בלי שהרשות תיתן פתרון הולם לבעיות שיוצרת פעולה זאת. או במילים אחרות : "אל תעשו לנו חצי- עבודה !"
זלזול בציבור כבר אמרנו ?

דווקא אני רואה את הצד השני של המטבע...
בנושא מנהלת הכנרת - ב"חורשה" הוסדרה הירידה לרכבים; מרחב חניית הרכבים אומנם הוקטן, אבל אין ממש בעיית חנייה; סידרו מספר סלעים בצורה מדורגת, כך שהירידה לחוף נוחה יותר.
בנושא גידור כביש החוף - ירידת הרכבים לחוף באמצע כביש מהיר הייתה מפגע בטיחותי שהיו חייבים לשים לו סוף ומהר. במקרה הזה טוב שהרשויות לא חיכו לפתרון חלופי ופשוט מנעו את הירידה. לא חסרים חופים לגלישה ולבילוי בחיפה ובעתלית עם גישה מסודרת.

הדר כמעט מיותר לציין שאנו אוחזים באותה דעה.
בעניין רצועת חוף כרמל: מטה הפעולה ממתין לתשובה רשומה מהמועצה האזורית
אך משיחות בע''פ נראה שייש נכונות שם להיפגש (אחרי ינואר 010 לכשייכנס מהנדס קבוע) ולדון בפיתרון הכשרת דרך כורכר פנימית לאורך הרצועה+שטחי כורכר לחנייה כפי שהיצעת בזמנו,''מטעמים תיירותים ואחרים'' כלשונו של המהנדס הזמני.

בעניין אשלים (דאימונד):שוב ממתינים לתשובתם הרשמית כי כידוע לך הבטחות בע''פ כפי שניתנו לך ולניר יעקובי בקייץ האחרון הופרו
ושוות כקליפת השום כי לא ניתן להשתמש בהם.
כרגע ההצעות לפיתרון שאנו מתכוונים להציע כוללות:
1)הקצאת רחבת חנייה גדולה במרחק בין 50-100 מ' מקו המיים המירבי שם.
(עדיין לא ברורה התקנה לגמריי כי לי לדג' בסוף הקייץ פקח הורה להחנות את הרכב 100 מ' מקו המיים וניר דיווח שלכם אמרו שצריך 50 מ'...)
2)הרחבת שביל הגישה כך שניתן יהייה להחנות רכבים בצידיה +מעגל תנועה חזרה בהקף סיבוב של טנדר/פרייבט מול השער.
האם עולות בדעתך עוד הצעות תכנוניות מסוג כזה שאנחנו יכולים לבקש?

אגב - גם מאחורי המועדון תקעו גדר לפני כשבוע, מה שמצמצם מקומות חניה

הפתרונות לבעיות מאד פשוטים.
מה שמסובך הוא לשכנע את הממונים (מנהלת הכינרת), שיבצעו את מה שצריך לבצע, שלא יבצעו מה שלא צריך,וההבנה של ההבדל בינהם.

מה שצריך לבצע :

א. המטרה : 1.
לחסום כל גישה מרכב מנועי במרחק 50-100 מ' מקו המים.
2. לאפשר גישה חופשית לציבור הרחב (הולכי-רגל, גולשים, קייטנים, מתרחצים וכו'), ברכב - עד החניון, ורגלית - מהחניון עד קו המים.

ב. האמצעים :1.
הכשרת דרך גישה מהכביש עד לחניון מסודר (דרך זו כבר קיימת, וצריך רק לשפר אותה מעט ע"י יישור נקודות משובשות.)
2. הכשרת חניון לכ- 1000 מכוניות, מגודר בבולדרים (סלעים גדולים), במרחק של 50-100 מ' מקו המים הנוכחי.
3. פיקוח על עבריינים הפורצים מחסומים ומגיעים עם הרכב לקו המים למרות כל הסידורים.

למה זה כ"כ פשוט ?1.
עלות הכשרת הדרך והחניון כרוכה בהוצאות נמוכות יחסית.
2. מכיוון שהעלות נמוכה, אין גם בעיה להזיז את החניון כל שנה ע"פ קו המים הנסוג/מתקדם. ממש פשוט וזול.
3.למנהלת הכינרת יש פקחים במשרות קבועות, ואין בעיה לשלוח פעם ביום פקח אחד שידפוק דו"חות למי שמגיע לו. אחרי שבועיים אף אחד לא יעיז.

כשעושים משהו כמו שצריך, כולם נהנים. גם הציבור וגם מנהלת הכינרת.
כשעושים "חצי-עבודה" - כולם סובלים.

התמונה כפי שאני מצליח לראות אותה היום (ודי סביר שאני לא רואה הכל) כוללת את:
א) הסוגייה המשפטית הישירה שנוצרה בחסימת החוף שהיא דילמה בחוק החופים בין זכות הציבור בחוף לבין פגיעה בסביבה החופית.
ב)אישור שנתן משרד התמ''ת ב2008 לתכניות כפר הנופש בין כורסי לאשלים.

א)הסוגייה המשפטית-דילמה בין זכות ציבור בחוף לבין פגיעה בסביבה חופית
חשוב להבין את הסוגייה המשפטית במקרה הדאימונד כדי להבין שמדובר פה בהליכה על חבל דק מאד:
ב2008 חוקק חוק 'הסדרת הטיפול בחופי הכינרת' שבין היתר שואב לתוכו את 'חוק החופים התשס''ד'.
הדילמה ברוח החוק היא בין :
זכות הציבור למעבר חופשי ולשימוש בחוף (שאגב אינה מונעת הקמת מחסום הנעשית בהיתר כמו זה שניתן למינהלת הכינרת לחסום רכבים בצדק!)
לבין:
'פגיעה בסביבה החופית' שבמקרה הזה המשמעות היא כמה ואיך 'לגלח' מהצמחייה בלי לפגוע למשל בבעלי החי המתרוצצים (מצלצל מוכר?)

יש לתת את הדעת על איך ומה לבקש מהמינהלת ובהנחה שאין בשיקוליהם 'גורמים זרים' (עליהם אדבר בסעיף ב') אז להערכתי פיתרון בר השגה
הוא פיתרון משולב של שלשת הבאים:
1)הרחבת החנייה ככל הניתן במרחק 50-100 מ' מקו המיים הקיים/המירבי
2)הרחבת דרך הגישה לחוף כך שיתאפשר מעבר מכוניות וגם החניית מכוניות מצד אחד/שני צדדים של דרך המעבר+מעגל תנועה חזרה למכוניות מול השער.
3)הציבור ילך קצת...

ב)אישור משרד המסחר והתעשייה לתכניות כפר הנופש בין כורסי לאשלים
כ'יאה' למדינתנו באותה השנה בדיוק (2008) שבה הוחל/הוכל חוק החופים גם על הכינרת,אישר מרכז ההשקעות של משרד התמ''ת תכניות לכפר הנופש של אחים נקש (מצורף).כידוע זו תכנית המפרה לחלוטין את חוק החופים,תכניות שנגדם נאבקו עוד שנים קודם לכן אט''ד וירוקים נוספים,בקרב בלימה שהצליח עד כה.נשאלת השאלה (ופה מדובר בפארנויה אישית שלי והלוואי הלוואי הלוואי ואני טועה לחלוטין!!!),האם אין קשר בין אישור התכניות והתנהלות מינהלת הכינרת בנסיון הרחקת הציבור?
הניסתר רב על הגלוי ואנחנו נערך לגרוע מכל ונקווה לטוב ביותר.
שבת שלום
גל~