מחשבות על מאבקי תרבות ואורח חיינו
נשלח: 26 נובמבר 2009, 18:45
בעיצומו של מאבק בו נמצא ציבור הגולשים רציתי לקחת צעד אחד אחורה ולשתף בכמה מחשבות על התמונה הגדולה.
אנו מנהלים כאן אורח חיים מיוחד בו אנו מקיימים אינטראקציה יומיומית עם הים.
חופי הים ממלאים אותנו אנרגיה. הגלים והרוח הם חלק מהנשמה שמניעה אותנו הלאה וממלאת את הראש שלנו במחשבות חיוביות.
בכל בוקר אני אומר תודה על ההזדמנות הגדולה לחוות את החוויה הזאת.
כאשר מסתכלים 50 שנה קדימה, הייתי רוצה שהבן שלי יגלוש יחד עם הנכד שלי בבת גלים.
זו משאלת לב של הרבה הורים: להוריש לילדינו משהו מהחוויות הענקיות שחווינו ומהעולם הטוב שלנו.
מנגד עומדים אנשים רבים שלא חווים את החוויה שלנו, אלא רואים את חוף הים כ"מקום מתאים לשבת במסעדה, לשתות בירה ולצפות בכלי השייט בים" (חנוך ויניקמין, יו"ר החברה הכלכלית, אוקטובר 2005).
האנשים האלה אינם רעים, הם פשוט רואים תמונה אחרת משלנו. הם משוכנעים שהם עושים טוב והם עושים זאת מכל הלב.
לעניות דעתי, קהילה המעוניינת לשמר את אורח החיים המיוחד שלה, צריכה להשקיע חלק מזמנה ומשאביה בהגנה על אורח החיים הזה. אל לנו לשגות ולקחת את החוויה הזאת כמובנת מאליה, כי היא לא !!!
החזון הזה, להוריש ולהנחיל את החוויה הזאת גם לדורות הבאים מחייב מאמץ.
לעיתים מדובר בויתורים על ממון אישי, ימי גלישה ועוד.
לעיתים מדובר על מאבקים בתוכנו על מה שמשרת או לא משרת את החזון הזה.
היום אנחנו חווים חוסר הסכמה לגבי אירוע ספוראדי בתולדות מלחמות בת גלים.
חלקנו חושבים שבינוי בחוף מקדם את שימורו בעתיד.
חלקנו, ואני ביניהם, סבורים כי כל הריסה של ספוט למטרה שאינה קשורה בעולם הגלישה מקדמת את הצד שמנגד: נטילת שטחים מעולם הגלישה לעולם הנדל"ן, קרי, מסעדה, מלונית, מלון, דיור מוגן ועוד. לעיתים מדובר בשחרור ביוב לים, על מנת לחסוך בכספי תשתיות "לרווחת הציבור" ועוד מפגעים כיד הדמיון הטובה.
אני מאמין גדול שכדי לשרת חזון שהוא גדול מאיתנו, כולנו צריכים לגדול במשהו ולוותר על משהו.
עלינו לפעול יום יום כמה דקות כדי להנחיל את החוויה המיוחדת הזאת לדורות הבאים.
לדעתי, השלבים החיוניים בדרך הזו הם:
1. השטחים הפתוחים יישארו פתוחים לגלישה.
2. המועדון יהיה לתפארת מדינת ישראל.
3. חינוך הדור הבא של מאות גולשים בגילאי 13 - 18.
4. תחרויות בינלאומיות מתוקצבות מתקציב העירייה.
בסערת הרוחות עלינו לזכור את המטרות של כולנו ולזכור כי מטרות אלה ימשיכו להיות מאויימות בשנים הבאות מכיוונים שונים.
אין לנו דרך לדעת כרגע את הכיוונים האלה.
ייתכן כי מחר תהיה תכנית חדשה והזויה שתאיים על אורח החיים שלנו. אנו נצטרך כולנו לקום ולהתאחד לנוכח האיום.
אני מאמין כי מדובר בסידרת קרבות אינסופית על אורח החיים הזה בתוך מלחמת תרבויות כוללת.
מטה בת גלים מתנהל כך שבשיגרה אנו משקיעים בתשתיות לקראת הסיבוב הבא. האתר הזה נועד לאפשר לקהילת הגולשים דרכי תקשורת איכותיות והיכרות אישית בינינו.
בואו ננצל את האתר הזה לשמירה על אורח חיינו ולטיפוחו.
בואו נתייחס בכבוד איש לרעהו ולא ננהג כאילו זה היום האחרון שלנו עלי אדמות, כי הוא לא !!!
כולי תקווה כי כולנו נזכור שאחרי מחר יש עוד יום וכך נדע לעבור את מחר בכבוד ונצא מאוחדים לקראת המשך המערכה.
נשיקות לכולם.
ירון כרמי
אנו מנהלים כאן אורח חיים מיוחד בו אנו מקיימים אינטראקציה יומיומית עם הים.
חופי הים ממלאים אותנו אנרגיה. הגלים והרוח הם חלק מהנשמה שמניעה אותנו הלאה וממלאת את הראש שלנו במחשבות חיוביות.
בכל בוקר אני אומר תודה על ההזדמנות הגדולה לחוות את החוויה הזאת.
כאשר מסתכלים 50 שנה קדימה, הייתי רוצה שהבן שלי יגלוש יחד עם הנכד שלי בבת גלים.
זו משאלת לב של הרבה הורים: להוריש לילדינו משהו מהחוויות הענקיות שחווינו ומהעולם הטוב שלנו.
מנגד עומדים אנשים רבים שלא חווים את החוויה שלנו, אלא רואים את חוף הים כ"מקום מתאים לשבת במסעדה, לשתות בירה ולצפות בכלי השייט בים" (חנוך ויניקמין, יו"ר החברה הכלכלית, אוקטובר 2005).
האנשים האלה אינם רעים, הם פשוט רואים תמונה אחרת משלנו. הם משוכנעים שהם עושים טוב והם עושים זאת מכל הלב.
לעניות דעתי, קהילה המעוניינת לשמר את אורח החיים המיוחד שלה, צריכה להשקיע חלק מזמנה ומשאביה בהגנה על אורח החיים הזה. אל לנו לשגות ולקחת את החוויה הזאת כמובנת מאליה, כי היא לא !!!
החזון הזה, להוריש ולהנחיל את החוויה הזאת גם לדורות הבאים מחייב מאמץ.
לעיתים מדובר בויתורים על ממון אישי, ימי גלישה ועוד.
לעיתים מדובר על מאבקים בתוכנו על מה שמשרת או לא משרת את החזון הזה.
היום אנחנו חווים חוסר הסכמה לגבי אירוע ספוראדי בתולדות מלחמות בת גלים.
חלקנו חושבים שבינוי בחוף מקדם את שימורו בעתיד.
חלקנו, ואני ביניהם, סבורים כי כל הריסה של ספוט למטרה שאינה קשורה בעולם הגלישה מקדמת את הצד שמנגד: נטילת שטחים מעולם הגלישה לעולם הנדל"ן, קרי, מסעדה, מלונית, מלון, דיור מוגן ועוד. לעיתים מדובר בשחרור ביוב לים, על מנת לחסוך בכספי תשתיות "לרווחת הציבור" ועוד מפגעים כיד הדמיון הטובה.
אני מאמין גדול שכדי לשרת חזון שהוא גדול מאיתנו, כולנו צריכים לגדול במשהו ולוותר על משהו.
עלינו לפעול יום יום כמה דקות כדי להנחיל את החוויה המיוחדת הזאת לדורות הבאים.
לדעתי, השלבים החיוניים בדרך הזו הם:
1. השטחים הפתוחים יישארו פתוחים לגלישה.
2. המועדון יהיה לתפארת מדינת ישראל.
3. חינוך הדור הבא של מאות גולשים בגילאי 13 - 18.
4. תחרויות בינלאומיות מתוקצבות מתקציב העירייה.
בסערת הרוחות עלינו לזכור את המטרות של כולנו ולזכור כי מטרות אלה ימשיכו להיות מאויימות בשנים הבאות מכיוונים שונים.
אין לנו דרך לדעת כרגע את הכיוונים האלה.
ייתכן כי מחר תהיה תכנית חדשה והזויה שתאיים על אורח החיים שלנו. אנו נצטרך כולנו לקום ולהתאחד לנוכח האיום.
אני מאמין כי מדובר בסידרת קרבות אינסופית על אורח החיים הזה בתוך מלחמת תרבויות כוללת.
מטה בת גלים מתנהל כך שבשיגרה אנו משקיעים בתשתיות לקראת הסיבוב הבא. האתר הזה נועד לאפשר לקהילת הגולשים דרכי תקשורת איכותיות והיכרות אישית בינינו.
בואו ננצל את האתר הזה לשמירה על אורח חיינו ולטיפוחו.
בואו נתייחס בכבוד איש לרעהו ולא ננהג כאילו זה היום האחרון שלנו עלי אדמות, כי הוא לא !!!
כולי תקווה כי כולנו נזכור שאחרי מחר יש עוד יום וכך נדע לעבור את מחר בכבוד ונצא מאוחדים לקראת המשך המערכה.
נשיקות לכולם.
ירון כרמי
