אתר בת גלים

בשנות השישים המוקדמות , שבתאי המציל עבד בבריכת בת גלים (אצל הנרי מרגוליס)בהיותנו נערים התרשמנו מטוב ליבו בשעה שנהגנו להכנס לבריכה מהחוף הפתוח ,למתחם חוף הים השייך לבריכת בת גלים (דרך הגשר הנטוע במי הים בחוף הבריכה ) .
בסוף שנות השישים,לאחר מלחמת ששת הימים , שבתאי עבד כמציל בחוף הפתוח , ותמיד בלבביות גדולה אפשר לנו הבחורים הצעירים לקבל "סיבוב" בחסקה של המציל .בזמן החופשות בהיותנו בשרות הצבאי ,הוזמנו לחדרו שהיה בבית בסמוך לחנות המכולת בשביל הכניסה לחוף אפתוח די קרוב לשער הכניסה למחנה חיל הים (בצמוד לחוף הפתוח). בהיותנו חיילים (חלק גדול שירת ביחידות לוחמות , חלקנו מוצבים בסיני )שבתאי ניתב את השיחה לכלי נשק ,ושאל - "יש לכם כל כך הרבה "אקדוחים" זרוקים בצבא - הייתי מאוד רוצה "שתסדרו " לי "אקדוח" (בלשונו הציורית האקדוח נשמע מצחיק.)
אחד "שיהיה זרוק אצלי בארון" בלשונו . כמובן שסירבנו בנימוס לבקשת ו המוזרה ,ונשארנו ידידים עוד כמה שנים עד שהתפזרנו
כל אחד לדרכו בחיים .את הגדרתו ל"אקדוח" נצרתי שנים רבות .

אני בהחלט זוכר את שבתאי המציל .שבתאי סיים את חייו בבת גלים בדירה קטנה על הטיילת .
אני דיברתי איתו בפעם האחרונה לפני כשנה כאשר יצאתי מהמים עם המצנח שלי על הטיילת והוא ניגש אלי ושאל אותי שאלות בקשר לקייטסרפינג.
אחרי שעניתי לו בסבלנות רבה על כל שאלה סיפרתי לו שאני זוכר אותו היטב מאותה תקופה שג'רי מספר כאן עליה שהיה מציל בחוף בת גלים (הבק דור) שבתאי התרגש מאוד לשמוע את הדברים .

ילדי בת-גלים לא נהגו להיכנס לבריכה דרך הים כי אם להתגנב משם.
כתבתי על זה כבר ועל שבתאי המציל שהיה מסתובב בגבו אלינו ועושה עצמו כאילו אינו רואה בשעה שאנחנו התגנבנו מהחוף הפתוח לחוף של בריכת השחיה.
ראוי לציין כי רוב ילדי בת-גלים נכנסו לבריכה חינם ללא כסף, אך להתגנב זה היה כייף גדול יותר. להילחם עם הגלים המתנפצים על פנינו ולעקוף את שובר הגלים.
מתי נפטר שבתאי ? ואיך ?