רובי יאנג דני משיח מה אתם אומרים על זה?

[aharon]

כנסו ללינק וספרו לנו מעט על גלישת גלים בבת גלים בשנות ה-60 .
http://www.batgalim.org.il/forum/viewtopic.php?t=4624

[כרמל נאוה]

בשנות השבעים גם המצילים של חוף השקט היו גולשים על החסקה,
אבל אז קראנו לזה ל"תפוס גלים".
נכון שחוף השקט הינו חוף מוגן, אבל כל קיץ היו מספר ימים עם גלי
ענק, ששטפו את שובר הגלים השמאלי. הגלים הגיעו באלכסון לקו החוף
והיו ממש גבוהים וממש היה מסוכן להיכנס למים.
המצילים היו נכנסים עם החסקה וממש עושים הופעות ראווה של מעין
רחיפה על הגלים במהירות. והאמת זה היה מפחיד כי נראה שהם
ממש עומדים להתנפץ על השובר.
בחוף הפתוח היינו תופסים גלים עם מזרן ים מתנפח.
היינו משאירים את כרית המזרון לא מנופחת ויושבים על המזרון בתנועת
רכיבה, ותוך כדי תפיסת גלים מהעומק היינו מרימים את חלקו הקדמי
של המזרן באמצעות הכרית הלא מנופחת וכך היינו תופסים תאוצה.

[roby young]

נאוה ואהרון יקרים,
כאן ממש "פתחתם את הדלת" להרבה סיפורים על תפיסת גלים ובאמתחתי סיפורים רבים. ראשית הדרך החלה עם "נחיתת" חיים ארלוזרוב בחוף בת גלים. כל בת גלימי גאה רכב על חגורת ההצלה מאניה זאת במשך שנים עד שאחרוני החגורות נעלמו כלא היו. אלה היו חגורות בצבע חאקי בצורת שני צנורות אויר מחוברים באורך כמטר ובקוטר של כ-10 ס"מ. אפשר היה לנפח בפה דרך צינורית שחורה שהסתיימה בשסתום. תפיסת הגל נעשתה ע"י צפייה לגל במקום במים בו הגל מתחיל בתהליך התנפצותו. היינו שוכבים על הבטן וכשהגל התקרב התחלנו לחתור בידיים ולהכות ברגליים על מנת לקבל תאוצה שתביא אותנו למורד הגל. את השאר הנחנו לגל לעשות עבורנו. הכייף הגדול ביותר היה להרגיש שהגל תפס אותנו ולרדת אל תחתית הגל וללוותו עד החוף.
כשנעלמו החגורות השתמשנו בקרשים שטוחים אותם החזקנו בשתי ידיים. כדי לקבל תאוצה בעטנו ברגליים בסגנון חתירה וחתרנו ביד אחת עד שהגל תפס אותנו ואז אחזנו את הקרש בשתי הידיים. אם היה ברשותך זוג סנפירים זה עזר שבעתיים לתפוס את הגל.
במרוצת הזמן למדנו לתפוס גלים ללא שום אמצעי עזר, פשוט בתזמון נכון שחינו במהירות וכשהרגשנו שהגל מושך אותנו איתו הצמדנו את הידיים לצדי הגוף וכך ירדנו במורד הגל. זה היה עבורי הכייף הגדול ביותר.
אלופי החסקות והגלים-סיפורים מופלאים בקרוב כאן
רובי יאנג

[roby young]

אני לא בטוח עכשיו איפה לכתוב את סיפורי החסקה והגלים. נכנסתי ללינק וקראתי כמה סיפורים שדני משיח כתב ולעומתו אני כתבתי כאן. כדאי לדעתי לרכז את הנושא למקום כתיבה אחד. נא להודיע לי היכן רצוי להמשיך לכתוב כאן או בלינק שגולן המליץ?
רובי

[roby young]

אקי-אהרון
רצוי לרכז את כל הסיפורים על חסקות במקום אחד באתר. נכנסתי ללינק וקראתי כמה סיפורים יפים של דני משיח. לדעתי כל הסיפורים על אותו נושא מין הראוי שיהיו כתובים באותו מקום. למשל ב"נוסטלגיה" ישנם שלשה אלבומים על נושא הפיקניק והמשחה בבת גלים, הם כביכול מתחרים אחד בשני ללא צורך !!!
רובי

[aharon]

רובי כמובן שאתה צודק ואין ספק שמקומם של הסיפורים על החסקה הם בפורום נוסטלגיה...

[ayala]

אקי - אני חושבת שלא הבנת למה התכוון רובי.
הכוונה היתה שנושאים שעוסקים באותו ענין יהיו בדיון אחד ולא יתפרשו לכמה דיונים.
הבנתי נכון רובי ?

[גולן]

לדעתי כדאי לאחד את שני הפורומים: נוסטלגיה ושכונה לפורום אחד.
יש המון חפיפה בנושאים ובאנשים בין שניהם.
זה יכול להיות פורום אחד: שכונה ונוסטלגיה
כך נחבר את העבר, ההווה והעתיד כמו בפרויקט מגרש הכדורגל שהוא בדיוק חיבור כזה. מה דעתכם?

[aharon]

אני ממליץ לדחות בנתיים את האיחוד.
לדעתי כדאי להישאר במתכונת הנוחכית כאשר שני הפורומים מתקיימים בנפרד.
אם וכאשר יעלה נושא שהוא גבולי אני ממליץ שהוא ידון בפורום השכונה.
כך נוכל להגיע לרמת דיון טובה בעיניינים של הווה ועתיד , בפורום השכונה .
במקביל נשמור על פורום נוסטלגיה שיהווה אכסניה טובה לעבר המפואר של בת גלים.

[roby young]

איילה,אקי,גולן ונאוה,
כולכם צודקים לדעתי, החשוב מכל הוא שכל הקוראים יקראו את כל התגובות ששייכות לנושאים הנ"ל. חלק מההודעות או תגובות יכולות לעניין את הקוראים של שני הנושאים ולכן המלצתי שכאשר תגובה כזאת מגיעה אליכם יש להעתיקה גם לתיק השני כי הכותב לא יכתוב בעצמו לשני התיקים.
מקווה שאתם מסכימים איתי.
שלכם, רובי

[roby young]

שירתתי בסדנא בבת גלים כששיחקתי בהפועל חיפה ושמעון שלפנברג שירת בחיל הים והוא שיחק במכבי חיפה. עובדה זאת לא מנעה מאיתנו להיות חברים טובים ולהשתתף בהרפתקאות משותפות. ובכן, בהרבה הפסקות צהרים בצבא יצאנו כל אחד מהמחנה שלו ל"שאוף אויר ים" כמובן בחוף בת גלים הפתוח. כך שב-12:01 כבר ניצבנו בחוף שם היתה בבעלותי איזו חסקה עתיקה שנראתה כמו קרש גדול משהו כמו שלשה מטר אורך על מטר רוחב ושטוחה כמו החזה של טויגי הדוגמנית הראשונה בהיסטוריה. לא רק שהחסקה היתה שטוחה היא גם "אהבה" לשתות מים, בעיקר מים מלוחים! להערכתי היא יכלה לשאת עומס של שני חיילים בריאים לא יותר מחצי שעה. ובכן, לשמעון ולי עובדה זאת לא הפריעה כלל, מה כבר יכול לקרות לשני חיילי צ"הל. וכך יצאנו תכופות לטיולי חסקה מהנים. היינו מגיעים לחוף, חולצים נעליים משחררים את החסקה מהשרשרת שנעלה אותה (מי בכלל חשב לגנוב אותה?), לוקחים את המשוט ויוצאים לים. בדקות הראשונות עמדנו עליה בגאווה, שמעון בחלקה הקדמי ואני חותר בחלק האחורי. כשהגענו לעומק החסקה כבר הפכה לצוללת! אם פלוני היה מגיע לחוף באותה שעה הוא היה יכול לראות שני חיילים במדים "עומדים על המים" עם משוט בידיו של אחד מהם ולפליאתו הם מתקדמים לעבר החוף והגלים שוטפים את רגליהם היחפות...
יום אחד היו גלים די גבוהים. יצאנו ללא בעיות וכשעברנו את הגלים אמרתי לשמעון להיות מוכן!! הוא שאל: להיות מוכן למה? אבל זה כבר היה מאוחר שכן אני כבר ראיתי את הגל מתרומם מאחורי. ידעתי בודאות שלחסקה-צוללת מלאת מים כזאת הסיכוי לתפוס גל הוא קטן מהסיכויים של מכבי תל אביב לזכות באליפות הכדורגל השנה.במרץ עצום חתרתי, שמעון עמד המום בחלק הקדמי של ה"צוללת". צעקתי אליו שיתקרב אלי כדי שהחרטום יציץ מעל המים. למרבה הפלא התחלנו לרדת במורד הגל ואז קרה מה שפחדתי שיקרה ומה ששמעון לא ידע שעלול לקרות. החרטום נכנס למים והתחיל לרדת יותר ויותר עד שנתקע בקרקע. עפנו באויר ונחתנו במי החורף הקרים של הים והחסקה מאחורינו מאימת לנחות עלינו. למזלנו היא בקושי התרוממה בגלל המים שבתוכה. יצאנו מהים מרוצים אבל רטובים עד לשד עצמותינו. באותו יום החלטתי למכור את ה"צוללת" אבל כמובן שלא היו הרבה קופצים על המציאה. השארתי אותה על החוף לא נעולה...לשמחתי לא ראיתי אותה יותר. שמעון ואני המשכנו לבוא לחוף ל"שאוף אויר ים" אבל דאגנו שתמיד יהיה איתנו כדורגל...

[כרמל נאוה]

איילה, מסתבר שעם הפרגמטיות הנשית אי אפשר להתווכח.... ולהתחרות!

ארכז ואעתיק את כל מה שנכתב בלינק ע"י דני משיח ואחרים כתגובה
מועתקת תחת נושא זה.

[כרמל נאוה]

תגובה מועתקת של אהרון:

פורסם: שבת אפר' 05, 2008 1:11 am נושא ההודעה:

רובי יאנג וכמובן גם דני משיח שהצטרף אלינו לא מכבר יכולים להעיד שכבר בשנות ה-60 המצילים של הבק דור ירדו גלים של מטר וחצי ויותר עם חסקה והמשוט שימש להיגוי על הגל.
רובי דני ספרו לנו !!!

[כרמל נאוה]

תגובה מועתקת של דניאל משיח:

פורסם: שבת אפר' 05, 2008 7:28 pm נושא ההודעה: תפיסת גלים

--------------------------------------------------------------------------------

תפיסת גלים
אהלן אקי הזכרתי אותי בנשימה אחת עם רובי יאנג הגדול – תודה!
רובי עבד כמציל בתחנת ההצלה שהייתה ממוקמת ליד הטיילת הישנה ליד הבית של משפחת כהן מהקיוסק. כן היה חוף רחב ויפה עד "שגדולי האומה" החליפו את החול באספלט.
רובי אז היה מושא להערצה גם כשחקן וגם כמציל במיוחד עם סיפור ההצלה שלו בו הוא החיה אישה מבוגרת גם לאחר שהחליטו שהיא בר-מינן! סיפור שאני מספר תמיד לדור המצילים החדשים.
אנחנו כנערים היינו בין אלה שעשו צרות ,היינו נכנסים למים ותופסים גלים עם קרש הצמוד לחזה גם בדגל שחור למורת רוחם של המצילים כמדומני שהמצילים היו אז רובי דני בארוט היום פרופסור לפיזיקה גרעינית בארה"ב ועוזי חקלאי פנסיונר ודייג .
לאחר מכן בנינו בן דודי שמשון משיח ואני חסקה שהייתה עשויה מעצים שונים ומשונים מצופים בברזנט [פיברגלס היה משהו דמיוני] את הברזנט ציפינו בזפת שאותה מצאנו כגושים ליד הקזינו זפת שהמסנו על מדורה ואותה היינו מורחים על הברזנט כדי שלא יחדרו מים. את מסמרי הנחושת לחיזוק הברזנט לעצים היינו קונים בחנות לחומרי בניין של בגדדי מול הסדנה. כמובן שבגדדי שקל לנו את המסמרים על קרטון כדי להרוויח כמה גר'...
דגם נוסף של "סירה" הייתה פיילה מן ארגז מצעים ממתכת שהייתה נכנסת מתחת למיטה עם גלגלים ואותה היינו משיטים בעזרת מוט ארוך כמו גונדולה מתחת לקזינו.
לימים כשרובי היה בשיא תהילתו כשחקן ואנחנו היינו דור המצילים החדש היינו מחכים לים סוער כדי לתפוס גלים עם החסקה ממרחק עצום הים היה מתרומם כשהיינו בתחתית הגל כשהגל שלפנינו היה מסתיר את הבתים של בת-גלים וזו הייתה חגיגה בשבילנו.וכשהיינו תופסים את הגל מבלי ל"הכניס חרטום" ומגיעים עד לחוף החזה היה עומד להתפוצץ מרוב גאווה ! ומה לעשות שאותם "גדולי האומה" החליטו שהאספלט לא מספיק והם בנו לנו את שובר הגלים ששבר לנו את האפשרות והכף בתפיסת הגלים כמו פעם.
כן היו ימים במערב ( בים ).
_________________
נוסדתי בינואר 1952 ברמב"ם ועדיין קשור בחבל הטבור לשכונה !

[כרמל נאוה]

תגובה מועתקת של גולן פרי:


Newbie

הצטרף: 10 דצמ' 2005
הודעות: 2020
מיקום: בת גלים - על הספוט
פורסם: שבת אפר' 05, 2008 7:39 pm נושא ההודעה:

--------------------------------------------------------------------------------

דני,
זה באמת מעניין מאוד הסיפור של שובר הגלים הזה.
חלקנו (גולשי הרוח) כבר התרסק עליו ואיבד שם ציוד רב.
מתי בנו אותו ואיך זה היה לפני זה?
האם היה גל אחד ארוך שהתחיל בקזינו ונגמר בבה"ד
או שתמיד היה שם שובר גלים קטן?
ובכלל לדעתי השובר הזה עשה משהו כן טוב לגולשים כי הוא יצר
את "הבקדור" שהוא אומנם חוף מאוד קטן אבל "עובד" בסערות הגדולות
ביותר בגלל שהשובר הזה מסובב את הגל ומסתיר את הרוח.
_________________
~~~~~~~~~~~~~~~~~
גולן
אהבת גלים היא הטבע שלי
http://www.batgalim.org.il" onclick="window.open(this.href);return false;
~~~~~~~~~~~~~~~~~