אתר בת גלים

תושבי בת גלים משתתפים בצערם של משפחת גרסטן
עם מותו של יעקב ז"ל השבוע.

יעקב היה החנווני במכולת המיתולוגית בפינת רחוב העלייה
השנייה והרחף במשך כ-50 שנה.
יעקב היה האחרון בבת-גלים, שהחזיק מכולת שכונתית
לפי המודל של פעם, מדפי עץ צרים ומשחירים, שהכילו מעט מכל דבר,
אבל תמיד ידע לשלוף את מה שבקשת.
לחמניות עטופות בניילון, חמוצים, חלב וגבינות בצידנית ובסופי שבוע
היו לו ורניקיס תפ"א (כיסונים) נפלאים, מעשי בית, חמים ומוכנים לאכילה.
לא היה תושב שלא עצר ליד יעקב להחליף עמו מילה על ענייני
דיומא ורבים היו נכנסים למכולת ולו רק כדי לפתוח בשיחה קלילה.

היה יושב בפתח חנותו ומחזיר בנפנוף יד לכל מי שאמר לו שלום.
תמיד התעניין בשלום המשפחה של הקונה והידע שלו על
התושבים היה רב.
אחיו צבי סגר את המכולת שלו שהיתה ממש מול המכולת של יעקב
לפני שנים ספורות ותמיד תמהתי כיצד שני האחים הסתדרו, למרות
שהם מנהלים מכולות נפרדות המתחרות זו בזו.

אומרים שממש לפני שבועיים סגר את המכולת והעבירה לאחר,
אבל סוכם עם האחר שהוא ימשיך לעבוד במכולת.
השבוע הלך יעקב לעולמו מדום לב.
זו דרכו של העולם ואת המכולות השכונתיות המסורתיות
מחליפים מרכולי ענק מנוכרים ושאיננו יודעים אפילו (וגם לא
כ"כ מתעניינים) מה שמה של הקופאית העושה לנו חשבון,
ובכלל מה זה משנה מהו שמה כי שבוע הבא היא בכלל כבר לא
תהיה. כבר אין את מושג החנווני הקבוע שלך, המכיר את
הרגלי הצריכה שלך עשרות שנים.
יעקב, יהי זכרך ברוך ואנו נזכור אותך כחלק מהנוף הבת-גלימי.

עצוב, באמת האיש הזה היה ממש חלק מבת גלים.
כל מי שעבר ברחוב היה רואה אותו יושב מחוץ למכולת.
כאילו חי בבועה של בת גלים מלפני עשרות שנים.
נכנסתי אליו לפני מספר שבועות לקנות חלב. מכולת ענתיקה
שנראית מהימים שאולי ההורים שלי היו ילדים.
בכלל הוא לא החזיק חלב בקרטון, רק בשקית.
אמרתי לו שאין לי בכלל מתקן לחלב בשקית והוא היה מאוד מופתע
ואמר לי "תעשה מה שכולם עושים - תשים בסיר . . ."
כאן בתמונה עם אהרון בזמן ראיון לסרט של ימית משנת 2004

שלום וחג שמח,

קראתי בצער על מותו של יעקב בעל המכולת באתר בת גלים.

מס.משפטים לעידכון.

המכולת נמכרה לאביו של יעקב באמצע שנות ה-60 בערך שנת 65

עד אז המכולת היתה בבעלות אבי יעקב וייס ז"ל (בשנות החמישים והשישים) ,

בצמוד למכולת היתה חנות העוגות של משפ.שפירא.



בברכה.

חנן וייס.

(הבן של יעקב וייס)