ברוך הבא לדור הצעיר שכבר יש לו נוסטלגיה

[כרמל נאוה]

הפתעה נעימה היתה לראות שהמשתמש החדש ביותר
הוא אלדד גרפונקל, חבר ילדות של אחי. ברוך הבא.
עד כה, מי שסיפר את רוב הסיפורים היו בני הדור שילדותם
היתה בבת-גלים במלחמת העולם ואף לפני כן, ואנו הצעירים יותר שיש
לנו כבר נוסטלגיה, אם כי רכה בשנים, יכולים עכשיו להעלות את חוויות
ילדותנו בבת גלים.
אלדד, אני מקווה שתכתוב ותכסה את מעלליכם של אלו שילדותם
עברה עליהם בבת-גלים בשנות הששים המוקדמות ונערותם בשנות
השבעים. הו, איזה סיפורים אתם יכולים להעלות ושיהיו כמה שיותר
שמות ואירועים ואתרים, ולא לשכוח את הפיקנטריה ואת מעשי
השובבות הרבים שלכם.
ואני, נציגת הדור שילדותם עברה עליהם בשכונה באמצע שנות הששים
ושגיל היסודי היה בשנות השבעים, נמצאת עכשיו בשלב של
"בישול הנוסטלגיה", כי לשם נוסטלגיה נדרשת פרספקטיבה של
זמן.
בפסיכולוגיה של גיל ההתפתחות מדברים על שלבי ההתפתחות של הילד
עד הגיעו לבגרות מהשלב האוראלי, אנאלי, אדיפלי, דרך שלב החביון
עד הגעה לבגרות המינית. והאם ניתן לומר שיש גם שלב התפתחותי
לאחר שצברת מספר עשורים?
ואני טוענת לפי פורום "הנוסטלגיה" ומה שזה עושה לאנשים
שאכן קיים שלב התפתחותי נוסף בחיי האדם ואני קוראת לו
"שלב הנוסטלגיה".
מה האידיקציה לכך שאדם הגיע לשלב זה? כשאדם מפתח תחושות
של "התרפקות על העבר" (רומנטיקה).

ה"רומנטיקה" הייתה תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה
במערב אירופה בשלהי המאה ה-18. מקורה מהמילה הצרפתית
"רומנס" שפירושה- כל מה שנכתב בצורה עממית.
במושג רומנטיקה נכלל עקרון ההתרפקות על העבר - נוסטלגיה
לעבר הטוב, תחושות של בדידות וניכור.

ומה מגדיר טוב יותר את מה שמניע את "פורום הנוסטלגיה"?
בימים אלו, כשהמבנה החברתי גורם לתחושות של בדידות וניכור,
המביא לרומנטיקה במובן הנוסטלגיה לעבר הטוב, בולטת יותר ויותר
היחודיות של שכונת בת-גלים והקסם שבה. שכונה שגם לאחר
עשרות שנות עזיבה, אנשים זוכרים אותה לטוב ומתרפקים עליה.

גם כיום, אמנם פחות מבעבר, אבל הרבה יותר משכונות אחרות בארץ,
לרוב האנשים החיים בשכונה אין תחושות של בידוד וניכור,
וזאת הודות למערכת היחסים הנפלאה בין האנשים, כשרוב התושבים
הוותיקים מכירים זה את זה וכן הודות למבנה הקהילתי
ההולך ונבנה שוב בשכונה, וכולנו תקווה שהקסם של העבר יחזור
וישכון בשכונה ושאף אחד כאן לא ירגיש בודד ומנוכר.