gperry כתב:נאוה,
אולי זה המקום לספר על בן מחזורך שטבע את אותה טביעה מוזרה בבריכה?
אכן. תודה גולן.
צביקה ז"ל – ילד של בת-גלים
בפולמוס על קורבנות בבריכת בת-גלים באתרו של יורם מלצר טענו ש"אף בת-גלימי לא נהרג שם",
אז לצערי בבריכת בת-גלים טבע למוות חבר ילדותי ובן כיתתי צביקה לאוטרבך ז"ל.
המקרה היה לפני 28 שנים, בצהרי יום ששי באוגוסט 1979, היינו בני 15.
אבי ואביו של צביקה, דיקו, היו יחד במחנות הגרוש בקפריסין והיו חברים טובים לכן צביקה היה
עבורי יותר מבן-כיתה. צביקה היה חבר ילדות.
צביקה היה חניך קציני ים עכו, ומכיוון שכבן בת-גלים העדיף את הים ולא את שיעורי המתמטיקה,
נאלץ להשלים את החומר בשעורים פרטיים בחופשת הקיץ.
מייד לאחר שעור טראומתי רץ להתרענן בבריכה.
בדרך פגש את שכנתו נושאת סלים ואמר לה שתלך לאט הוא רק יטבול בבריכה וכשיחזור יעזור לה לסחוב את הסלים.
כזה היה צביקה, נער בעל חיוך ביישני, מנומס וטוב לב ושתמיד מוכן היה לסייע.
השכנה כבר לא זכתה בעזרתו של צביקה כיוון שגופתו של צביקה נמצאה במי הבריכה.
מה בדיוק ארע, אף לא אחד יוכל לומר. צביקה היה שחין ושייט ומגיל צעיר היה בצופי-ים וכל עולמו היה הים.
היתה לו סירת מפרש קטנה, ואח"כ בחר ללמוד בפנימיית כ"ג יורדי הסירה בעכו, כך שבטוח שלא טבע כי לא ידע לשחות.
אף אחד גם לא ראה אותו קופץ למים. הגופה צפה ונסחפה מגובה מטר ועד ה-6 מטר.
כשהסבו את תשומת הלב לגוף הצף שאינו מרים את ראשו לנשום, היה מי שאמר: "אהה לצביקה יש נשימה ארוכה".
גופתו של צביקה נשלחה למכון הפתולוגי באבו כביר וסיבת המוות נקבעה בשל שבירת מפרקת ממכת יד מאומנת. העניין עבר לחקירת שב"כ.
באותה התקופה היו שמועות שעוד שני אנשים נמצאו ללא רוח חיים וסיבת מותם שבירת מפרקת ממכת יד מאומנת,
עד כמה שזכור לי האחד בשובר הגלים בחוף הכרמל והשני בחוף הבונים. אמרו שהיו אלו מבחני קבלה לחוליות מחבלים.
אמו של צביקה, יוזפינה תבדל"א, עדיין מתגוררת ברחוב השרון. אחותו עזבה את בת-גלים.
אני ורבים מבני כתתנו בבית ספר "עלייה" ורבים ממכיריו וחבריו של צביקה, תמיד נזכור את צביקה
כבן-גלים אמיתי שחלומו היה להפליג בים אותו כ"כ אהב ולזאת לא זכה.
בהלווייתו ארונו נישא ע"י 6 מבני כיתתו בפנימייה הימית. רבים מבני בת-גלים ליווינו אותו בדרכו האחרונה.
יהי זכרך, צביקה, ברוך.
