אתר בת גלים

בשבת גלשתי בכנרת ושיצאתי לא הצלחתי לשחרר את התורן. בקשתי עזרה ונסינו שני אנשים. לא הועיל. גייסתי עוד שניים וניסינו 4 אנשים. גם 4 אנשים ושני מנורים לא עזר.

קשרתי את התורן על הגג בחתיכה אחת, פלאשבק לשנות השמונים, וחזרתי הביתה בבושת פנים.

בלילה עלה לי רעיון להשתמש בפיזיקה בסיסית על מנת לשחרר את התורן. הרתחתי מים בסיר. קיפלתי מגבת מטבח לאורך, לדצועה של 10 סמ. טבלתי את המגבת במים הרותחים ולפפתי סביב החלק העליון של החיבור - הוא החלק החיצוני. בו זמנית אני ואבא שלי ניסינו לשחרר את התורן התקוע. תוך 5 שניות התורן השתחרר!

החום גרם לחלק החיצוני להתרחב קימעה, בעוד החלק הפנימי עדיין לא הספיק להתחמם, וזה מה שעזר לשחרור. חשוב לא לחכות יותר מדי בין שלב הליפוף וניסיונות השחרור - חלון ההזדמנויות הוא כאשר החלק החיצוני חם והפנימי עוד לא.

חשוב לציין שהחום אינו גבוה מאוד - נגעתי בתורן בנקודת החימום ולדעתי הטמפרטורה בערך 50-60 מעלות, חם למגע אך לא כואב כמו מיים רותחים. זה פחות מהטמפרטורה שאליה מגיע תורן על הדשא בכנרת. המפתח הוא הפרש הטמפרטורה בין החלק הפנימי לחיצוני.

בהצלחה!

אולי זה מסר לגולשים צעירים אל תפספסו שיעורי פיזיקה גם אם יש רוח.

לדעתי במקרה של יואב מדובר בדוקטורט ולא רק שיעורי פיזיקה בבית ספר

באותה שיטה אני פותח צינצנות מזון תקועות - תמיד עובד!

בוקר טוב ישנה שיטה לשחרר תורן תקוע והיא נקראת מה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח כלומר מקרבים את הכוח לכיוון החיבור של התורן ולא מסופו ולכיוונים מנוגדים
והרבה אנשים ואין תורן סרבן שלא יזוז .
ולשיטתך היא לא בריאה לתורן משום שכבר יכול להיות שגרמת נזק לסיבים אשר מהם התורן עשוי והרי אפוקסי אשר ממנו מדביקים את התורן מתייבש היטב בין 18 ל28 מעלות וכי מה שאתה עשית חיממת את האזור פי 3 ויותר כנראה ולא נראה שממש מדדת את הטמפ ורק הערכת אותה על פי חוש וכך לא עושים מצטער אבל בוא נקווה שלא נגרם נזק .
תהיה עירני לסיבים שיוצאים מהמקום שחיממת ועם כן ...........יוסטון יש לנו בעיה.
בברכת יום טוב

רון צר לי לומר לך אבל אתה טועה..

דבר ראשון אין כזה דבר טמפרטורת ייבוש של אפוקסי, זה נקרא curing temp וזו הטמפרטורה בה נוצרים קשרי צילוב בחומר. ככל שהטמפ' תהיה גבוהה יותר (עד גבול מסויים) נקבל קצב יצירת קשרי צילוב גבוה יותר ויותר קשרי צילוב יווצרו, דבר שבסופו יביא לחומר חזק יותר. בדרך כלל יש מחזור curing שבמהלכו מחממים את החומר לטמפ' של 150 מעלות צלזיוס בערך, זה תלוי בחומר. כך שטמפ' של 18-28 מעלות זה ממש לא זה. (אולי באפוקסי שקונים בהום סנטר)

דבר שני אפוקסי הוא חומר ממשפחת תרמוסטים שהם חומרים מצולבים. צילוב אומר קשרים כימים חזקים ביותר אשר אינם נשברים בקלות ולכן ע"י חימום לא ניתם להתיך את החומר כמו חומרים תרמופלסטיים כגון PET שממנו עשוי הבקבוקי שתיה. חומרים תרמוסטים יעמדו בטמפרטורות גבוהות ולא יעברו התכה אלא רק שריפה של החומר. העמידות של אפוקסי מחוזק בסיבי זכוכית וקרבון היא גבוהה ביותר ולפי נתונים שאפשר למצוא באתר matweb.com טמפ' השימוש המקסימאלית היא בערך 200-250 מעלות. הרבה מעבר לסמרטוט עם מים חמים. מכאן שאין שום חשש להשתמש בשיטה שהבחור הציע!

דבר שלישי השיטה שאתה הצעת אולי עובדת אבל יכולה להזיק לתורן מאחר ואתה מפעיל כוחות חיכוך ומאמצים גדולים בחיבור בין החלקים ויכול לגרום לסדקים/שחיקה של שיכבת ה-gelcoat שעל החלק הפנימי של התורן ואולי אף לחשוף סיבים. זה לא בטוח אבל יש מצב..

אלון בוקר טוב קראתי בעיון את הדברים ונכון האפוקסי אינו "מתייבש" אלא מתחבר אבל הטמפ שאתה מציג כאן נכונות לתהליכי ייצור תעשייתיים ותנורי "אפיה " וכו ואין מה לעשות אלא לבוא ולראות דברים קורים בשטח ידע תיאורטי חשוב מאין כמוהו אבל הניסיון כגון לחלץ תורן תקוע והאמן לי חילצתי כבר הרבה כאלו אינו פוגע בשום שכבה ובטח לא בסיבים.
לא הייתי מציע לך לנסות ולהפעיל טמפ של 250 או 150מעלות על גלשן ......
אתה מהר מאוד תגיע אליי לסדנה וכולך דמעות
יום טוב לך

גולן עלית עלי... הנדסת חשמל 2003

רון - אין על התורן שום נזק נראה לעין. לא יציאה של סיבים ולא כלום. לדעתי זה לא הזיז לו בכלל. וחוץ מזה, את השיטות המכניות שהיצעת אני מכיר, וניסיתי ללא הצלחה... אולי בבת גלים הייתי משיג עוזרים עם ידיים של גורילה אבל מה לעשות הייתי בכנרת...

בוננזה ההסבר שלך מעניין מאוד. אני ניסיתי להעריך את הטמפרטורה שאליה הגיע התורן על פי קיבול החום של החומר ממנו עשוי התורן - נראה לי שקיבול החום ומוליכות החום שלו גבוהה בהרבה משל המים בגלל סיבי הפחמן, מכיוון שלא שמתי הרבה מים - כלומר לא טבלתי את התורן באמבט של 100 מעלות, אז החום התחלק בין המאסות, ולכן הטמפרטורה לא גבוהה מ 60-70 מעלות.

ידוע שלתרנים נגרם נזק ארוך טווח בחשיפה לשמש - אבל לדעתי - תקנו אותי אם אני טועה - זה בעיקר בגלל קרינת ה UV ולא החום.

יואב אכן הנזק שנגרם לציוד נובע מקרני uv אך לעיתים שמחממים בפעם אחת אפוקסי שכבר חומם בעבר יתכנו שבירות של חומר .
לעיתים הנזק במידה ונגרם הינו ארוך טווח ואינו נראה לעין אבל תעקוב ומקווה שהכל בסדר
ובטח בכנרת אין אנשים חזקים עם ידיים של גורילות בוא לבת גלים

ואני, הדל באלפי מנשה, מבקש רק להקשות את הקושיה הבאה:
הלוא כותב ההודעה אמר שהוא חימם את התורן והחלק החיצוני התחמם לפני הפנימי ולכן התרחב לפניו ולכן ניתן היה לשחררו. כאן אני תמה ותוהה ומתפלא. כלום סבורים אתם אמנם שהגליל החיצוני, בהתחממו, מתפשט בצורה סימטרית והיקפו גדל? האם אין הוא מתפשט מייד לכל הצדדים (ולכן רדיוסו יכול אף שיקטן...כאשר הוא מתפשט פנימה?).
האם אין הפיסיקאים שביניכם (ולי באמת אין כל יומרה, חוץ מאשר להדריך את מנוחת המומחים) סבורים שהחימום פשוט ריכך את החומר ועשאו אלסטי יותר וקל יותר לטיפול כוחני?
אודה על תשובתכם

דורוני "הדל" בגולשים (כן רק אתה ) החימום פשוט הרחיב למשך זמן מה את החלק החיצוני ולא ריכך את החומר אך טוען אני במשנה תוקף שאין זו הדרך הנכונה למרות שהצליחה .
פעולות כגוןwd40 שימוש בכוח סיבובי ומנוגד תמיד פותר את המצב אך וכנראה שהוויכוח ישאר בגדר לא פתיר ולכל אחד דרכו הוא .
ישנה עוד דרך והיא החדרת מים משני חלקי התורן במידה והוא לא אטום (את שלי אני פותח למען יצאו מים מן התורן)ואז להשתמש בכוח סיבובי

אני מבקש הסבר איך חימום יכול "להרחיב" היקף של גוף גלילי. החומר מתחמם ומתפשט אני מבין אבל אז כל היחידה מתפשטת וזה אומר שעובי הדופן גדל.

בוא נחשוב על טבעת מתכת לצורך הענין (אפשר גם טבעת נישואין).
אפשר לחתוך אותה ולישר אותה - האורך שלה יהיה:
בחלק הפנימי - 2 * פאי * הרדיוס הפנימי,
בחלק החיצוני - 2* פאי * הרדיוס התיצוני.
(פאי זה בערך 3.14)
העובי של הטבעת הוא הרדיוס החיצוני פחות הפנימי.

עכשיו נחמם. החומר מתפשט במידה שווה לכול הכיוונים - נניח ב 10%.
מה נקבל - מוט שאורכו ארוך יותר ב 10%, ועבה יותר ב 10%.
אם נקח את המוט החם ונעשה ממנו טבעת - נקבל טבעת שקוטרה הפנימי גדול יותר ב 10% מהטבעת "הקרה".
מה שנכון הוא שהטבעת "החמה" היא גם יותר עבה ב 10% מהטבעת "הקרה".

עקרון זה שימש למשל להתקנת גלגלי עגלות מעץ אשר חוזקו בטבעת ברזל בהיקפן. הטבעת יוצרה בקוטר קצת יותר קטן מהגלגל, וחוממה עד שההתפשטות התרמית אפשרה להרכיב את הטבעת על גלגל העץ. כשהטבעת התקררה היא הידקה את מרכיבי הגלגל זה לזה כמו "גומיה" ענקית מסביב לגלגל.

בציור:
http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hb ... thexp.html

למתקדמים:
http://en.wikipedia.org/wiki/Heat_expansion

http://en.wikipedia.org/wiki/Shrink-fitting

yoavt כתב:בוא נחשוב על טבעת מתכת לצורך הענין (אפשר גם טבעת נישואין).
אפשר לחתוך אותה ולישר אותה - האורך שלה יהיה:
בחלק הפנימי - 2 * פאי * הרדיוס הפנימי,
בחלק החיצוני - 2* פאי * הרדיוס התיצוני.
(פאי זה בערך 3.14)
העובי של הטבעת הוא הרדיוס החיצוני פחות הפנימי.

עכשיו נחמם. החומר מתפשט במידה שווה לכול הכיוונים - נניח ב 10%.
מה נקבל - מוט שאורכו ארוך יותר ב 10%, ועבה יותר ב 10%.
אם נקח את המוט החם ונעשה ממנו טבעת - נקבל טבעת שקוטרה הפנימי גדול יותר ב 10% מהטבעת "הקרה".
מה שנכון הוא שהטבעת "החמה" היא גם יותר עבה ב 10% מהטבעת "הקרה".

עקרון זה שימש למשל להתקנת גלגלי עגלות מעץ אשר חוזקו בטבעת ברזל בהיקפן. הטבעת יוצרה בקוטר קצת יותר קטן מהגלגל, וחוממה עד שההתפשטות התרמית אפשרה להרכיב את הטבעת על גלגל העץ. כשהטבעת התקררה היא הידקה את מרכיבי הגלגל זה לזה כמו "גומיה" ענקית מסביב לגלגל.

בציור:
http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hb ... thexp.html

למתקדמים:
http://en.wikipedia.org/wiki/Heat_expansion

http://en.wikipedia.org/wiki/Shrink-fitting

קודם כל יפה שהצלחת לשחרר את החלקים.עליון תחתון.
הקרבון הוא לא גוף מתכתי.....אמנם הוא מוליך חשמל !!!!
הקרבון הוא גוף גלילי מאורךשמחובר כימית עם כמות של היסוד פחמן .
הקרבון שייך למשפחת האל מתכות, ולא למתכות.
ערכיות כימית 4.
אין להשוואת מתכת לאלמתכת בהתפשטות קווית,נפחית,וכו.
הדוגמא שלך יפה למתכת וכל הכבוד לעבודת המחקר, בסוף כולנו מרווחים !!!
בפעם הבאה יש לנקות את התורן במים מתוקים גם מתוך החלק העליון הפנימי
עדיף עם צינור בלחץ עד אשר יוצאים מים נקים מהחלל הפנימי.
הלכלוך המצטבר לאורך זמן בחלקו הפנימי של החלק העליון יורד בזמן הגלישה
לתוךהרווח הפנימי של החלק העליון עם התחתון, בזמן שהתורן בחוץ , הוא מתיבש
ומיבש את הלכלוך שבין החלק העליון לתחתון....אי אפשר לפתוח את התורן....
בכנרת יש לכלוך שחור מהבוצה.
בים התיכון יש את הזיפזיף (חול-ים).
בים סוף יש את השמש החזקה שמיבשת את החול,הכי מסוכן לתורן.
והתורן עצמו משחרר גרגרי פחם לאורך זמן .
מסקנה...לשטוף את שני חלקי החיבור בסוף הגלישה עם מים מתוקים.

כמו ברפואה, יש תרופות למחלה ויש דרכי מניעה.
לא שווה למשוך את ההרכבה ופירוק המערך עוד שתי דקות ולדאוג שהחיבור בין חלקי התורן (כולל מאריך וקרדן) יהיה נקי מחול? כך חוסכים המוןןןןן זמן אחרי כן.
בעבר כשהייתי יותר צעיר ולחוץ תורן תקוע היה מחזה נפרץ. היום אני מקפיד להרכיב את המערך על דשא או בטון ואם אין ברירה אז התהליך אורך עוד 2-5 דקות (הרכבה ופירוק).