"ירידה ברחוב העליה" - טיול עצוב בשכונת בת גלים
נשלח: 04 אוגוסט 2012, 11:10
נתחיל מהדברים הטובים: אני אוהב את שכונת בת גלים. אוהב את הקסם של המקום, מתרגש כל פעם מחדש כשאני מתקרב אל השכונה ונכנס אליה. אם זה לגלוש, סתם לבקר או לבדוק את מצב הים.
כמעט 20 שנה שאני מכיר את המקום מבפנים, ועדיין אוהב ומתרגש מכל פגישה.
בשבועות האחרונים יצא לי לבוא לגלוש די הרבה בבת גלים. עונת רוחות הקיץ השנה לא היתה במיטבה, אבל עדיין סיפקה את ימי הרוח הייחודיים לבת גלים בלבד. ימים הנותנים תחושה מיידית של "גלישה בחו"ל".
התרגשתי והתלהבתי בכל יום כזה מחדש, אבל בתקופה האחרונה לוותה כל כניסה מחודשת לשכונה בטעם מר ואפילו עצוב.
רחוב "העלייה השניה" - הרחוב הראשי של שכונת בת גלים. מתחיל בכיכר צים ליד הכניסה לנמל ומסתיים ליד מבנה הרכבל התחתון ומסעדת "יטבתה בעיר".
העליה השניה - גל העלייה שהגיע לארץ ישראל בשנים 1904-1914 והביא איתו לארץ כמה מאבני היסוד של המדינה בדרך, כמו הקיבוץ, המושב, העיר תל אביב, ארגוני הפועלים, חידוש השפה העברית, חברות כמו סולל בונה והמשביר, ארגוני השמירה הראשונים, ארגוני ההסעה הראשונים שהיוו את היסודות לאגד ולדן וכמה מגדולי האומה כמו דוד בן גוריון, א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, לוי אשכול ועוד רבים ורבות מוכרים וחשובות.
ועכשיו לטיול:
הכניסה לשכונה פקוקה. כבר מצומת "דולפין" ליד התחנה המרכזית הישנה התנועה איטית ומבולגנת. אמבולנס צופר, אך אין מקום לפנות לו דרך. אני מגיע לכיכר צים. מימין הכניסה לנמל חיפה, קדימה וימינה הכניסה לבסיס חיל הים. בונים שם את פרויקט ה"פולינום" ואת כביש עוטף רמב"ם, ממול - בית החולים רמב"ם, המרכז הרפואי הגדול והמרכזי של צפון הארץ. בונים שם פרויקט גדול שכולל 5 מבנים חדשים. כל האזור נראה תחת שיפוצים/ הריסה וחוסר סדר טוטאלי. אחרי הכיכר אני חולף מול הכניסה לרמב"ם. הכניסה לבית החולים ולחדר המיון היא עכשיו סימטה צרה בתוך אתר הבנייה הגדול. נהג משאית סמיטריילר טעה בכניסה ונכנס לתוך הסימטה הצרה. הוא לא יכול להסתובב וחוסם כרגע את כל הכניסה לבת גלים, לבית החולים המרכזי והגדול ביותר בצפון הארץ ולחדר המיון שלו. אני מתפלל שלא יהיה עכשיו שום אירוע חירום ובעצם שלא יהיה אף פעם, כי כל נהג טועה פשוט חוסם את הכניסה למיון, יוצר עומס תנועה והדרך היחידה להסתובב היא להיכנס לרחבה של חדר המיון ושם לתמרן החוצה. איכשהו בסוף זה מסתדר...
אני ממשיך ברחוב העלייה. שלטי "למכירה" ו"להשכרה" תלויים כמעט על כל בניין. בת גלים היא להיט נדל"ני. המחירים עוד נמוכים ולשכונה יש פוטנציאל. גם לכם תמיד אמרו שיש לכם "פוטנציאל?"
פניה ימינה לכיוון ה"בק דור" כדי לראות אם יש שם קצת גלים. החניה מול החוף די פנויה, אך משאית חונה לרוחב מפרצי החניה המסומנים בקו הראשון למים וחוסמת כמה וכמה חניות. רוב המבקרים בחוף בשעות הבוקר הם קשישים. אמנם רובם באים בהליכה ברגל, אבל בכל זאת יש כמה שמגיעים עם רכב ונאלצים לחנות מעבר לכביש, כי החניה ליד החוף שמורה למשאית החונה לרוחב...
גלידה תל חנן סגורה. המבנה בשיפוצים. נראה כי נמכר לנדל"ניסטים. הכניסה לטיילת ליד מבנה הקזינו הרוסה. משפצים מבנה סמוך והמשאיות הכריעו את האבנים המשתלבות של הטיילת. זה דוקא משתלב היטב עם המבנה הנטוש של הקזינו, שרק מחכה שיחזירו אותו לימי הזוהר שלו מתקופת הבריטים. נראה כי קו הבתים הראשון לים וגם השני נפלו בידי הנדל"ניסטים. עכשיו משפצים, הורסים, בונים מחדש ומעלים את הערך. מימוש הפוטנציאל.
חזרה לרחוב העלייה. שלטי המכירה וההשכרה מלווים אותי כל הזמן ואני מגיע לחניה שלפני מבנה הרכבל ו"יטבתה בעיר". החלו בעבודות הבניה של השלמת גשר הכניסה לשכונה, המסעדה עוברת ידיים בקרוב וחנות הגלישה נסגרת.
למרות שעת הבוקר הרגועה, החניה עמוסה באוטובוסים של אגד. לא, הם לא מביאים אלפי נוסעים ומבקרים לשכונה היפה, הם בסה"כ מביאים את נהגיהם ל"ריכוז" - מקום בו הנהגים יכולים לחנות את האוטובוס וליהנות משתיה, אוכל, שרותים ומקום מנוחה במסעדה הסמוכה. בנוסף אליהם מגיעים גם אוטובוסים עם המבקרים האמיתיים בשכונה - הערבים. הם ממלאים את המקום יחד עם קצת חרדים וקומץ תיירים. אני שואל את עצמי "למה רק הם?" האם רק הם מבינים ורואים את היופי והקסם של השכונה? או שמא הם פשוט נהנים מההזנחה שהפקירה את השטח לכל מי שחפץ בכך...
ניידת משטרה מסיירת באזור. השוטרים לא ממש באו לשמור על הסדר. הם ממשיכים הלאה לכיון המכון לחקר הימים והאגמים ומנסים לראות אם יש במכוניות החונות זוגות שבאו להתבודד. אכן עבודה משטרתית חשובה ושמירה גאה על הסדר הציבורי. לאורך הטיילת אין שום דמות לבושת מדים שתפקידה לשמור על איזשהו סדר. איש הישר בעיניו יעשה.
נהג אגד לבוש מדים עומד מחוץ לאוטובוס שלו, נצמד לגלגל הקדמי של הרכב ומטיל את מימיו. כן כן. הוא עשה את כל הדרך ברחוב העלייה כדי להגיע לריכוז, שם יש לו שרותים ואז הוא עושה את צרכיו צמוד לגלגל. ממש משתין בקיר. אני מסתובב לכיוון הים ומחזיר מבט אל הנהג, ואז רואה בדמיוני את דמויותיהם של אנשי העלייה השניה, גדולי האומה - בן גוריון, ברל כצנלסון, א.ד. גורדון ושאר החברים בתוך ענן האבק העולה מזירמתו של נהג אגד. אירגון ההסעות ששורשיו ניטעו בימי העלייה השניה. האם זהו צדק היסטורי? האם נענתה דרישתו של העם לצדק חברתי? הנהג משתין על האירגון שתקע אותו בעבודה הזאת באמצע הקיץ בקצה רחוב העליה.
מתוסכל, אני פונה אל הילדים שבאו איתי לגלוש בחוף בת גלים ומספר להם על כל מה שראיתי בדרך. הם עונים לי בתום לב: "אבל אנחנו פה בשביל הרוח והגלים..." הם צודקים. אבל כמו שאני רואה את שכונת בת גלים היום, הרוח והגלים ישארו, אבל אולי אנחנו פשוט לא נוכל להגיע אליהם. הכל יהיה בידי הנדל"ניסטים, הערבים, האוטובוסים וכל מי שיחליט להשתלט על המקום שעיריית חיפה ויתרה עליו.
אני לוקח נשימה עמוקה מאוויר הים המיוחד של בת גלים בקיץ ואומר להם (וגם לכם): יאללה, בואו לגלוש!
כמעט 20 שנה שאני מכיר את המקום מבפנים, ועדיין אוהב ומתרגש מכל פגישה.
בשבועות האחרונים יצא לי לבוא לגלוש די הרבה בבת גלים. עונת רוחות הקיץ השנה לא היתה במיטבה, אבל עדיין סיפקה את ימי הרוח הייחודיים לבת גלים בלבד. ימים הנותנים תחושה מיידית של "גלישה בחו"ל".
התרגשתי והתלהבתי בכל יום כזה מחדש, אבל בתקופה האחרונה לוותה כל כניסה מחודשת לשכונה בטעם מר ואפילו עצוב.
רחוב "העלייה השניה" - הרחוב הראשי של שכונת בת גלים. מתחיל בכיכר צים ליד הכניסה לנמל ומסתיים ליד מבנה הרכבל התחתון ומסעדת "יטבתה בעיר".
העליה השניה - גל העלייה שהגיע לארץ ישראל בשנים 1904-1914 והביא איתו לארץ כמה מאבני היסוד של המדינה בדרך, כמו הקיבוץ, המושב, העיר תל אביב, ארגוני הפועלים, חידוש השפה העברית, חברות כמו סולל בונה והמשביר, ארגוני השמירה הראשונים, ארגוני ההסעה הראשונים שהיוו את היסודות לאגד ולדן וכמה מגדולי האומה כמו דוד בן גוריון, א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, לוי אשכול ועוד רבים ורבות מוכרים וחשובות.
ועכשיו לטיול:
הכניסה לשכונה פקוקה. כבר מצומת "דולפין" ליד התחנה המרכזית הישנה התנועה איטית ומבולגנת. אמבולנס צופר, אך אין מקום לפנות לו דרך. אני מגיע לכיכר צים. מימין הכניסה לנמל חיפה, קדימה וימינה הכניסה לבסיס חיל הים. בונים שם את פרויקט ה"פולינום" ואת כביש עוטף רמב"ם, ממול - בית החולים רמב"ם, המרכז הרפואי הגדול והמרכזי של צפון הארץ. בונים שם פרויקט גדול שכולל 5 מבנים חדשים. כל האזור נראה תחת שיפוצים/ הריסה וחוסר סדר טוטאלי. אחרי הכיכר אני חולף מול הכניסה לרמב"ם. הכניסה לבית החולים ולחדר המיון היא עכשיו סימטה צרה בתוך אתר הבנייה הגדול. נהג משאית סמיטריילר טעה בכניסה ונכנס לתוך הסימטה הצרה. הוא לא יכול להסתובב וחוסם כרגע את כל הכניסה לבת גלים, לבית החולים המרכזי והגדול ביותר בצפון הארץ ולחדר המיון שלו. אני מתפלל שלא יהיה עכשיו שום אירוע חירום ובעצם שלא יהיה אף פעם, כי כל נהג טועה פשוט חוסם את הכניסה למיון, יוצר עומס תנועה והדרך היחידה להסתובב היא להיכנס לרחבה של חדר המיון ושם לתמרן החוצה. איכשהו בסוף זה מסתדר...
אני ממשיך ברחוב העלייה. שלטי "למכירה" ו"להשכרה" תלויים כמעט על כל בניין. בת גלים היא להיט נדל"ני. המחירים עוד נמוכים ולשכונה יש פוטנציאל. גם לכם תמיד אמרו שיש לכם "פוטנציאל?"
פניה ימינה לכיוון ה"בק דור" כדי לראות אם יש שם קצת גלים. החניה מול החוף די פנויה, אך משאית חונה לרוחב מפרצי החניה המסומנים בקו הראשון למים וחוסמת כמה וכמה חניות. רוב המבקרים בחוף בשעות הבוקר הם קשישים. אמנם רובם באים בהליכה ברגל, אבל בכל זאת יש כמה שמגיעים עם רכב ונאלצים לחנות מעבר לכביש, כי החניה ליד החוף שמורה למשאית החונה לרוחב...
גלידה תל חנן סגורה. המבנה בשיפוצים. נראה כי נמכר לנדל"ניסטים. הכניסה לטיילת ליד מבנה הקזינו הרוסה. משפצים מבנה סמוך והמשאיות הכריעו את האבנים המשתלבות של הטיילת. זה דוקא משתלב היטב עם המבנה הנטוש של הקזינו, שרק מחכה שיחזירו אותו לימי הזוהר שלו מתקופת הבריטים. נראה כי קו הבתים הראשון לים וגם השני נפלו בידי הנדל"ניסטים. עכשיו משפצים, הורסים, בונים מחדש ומעלים את הערך. מימוש הפוטנציאל.
חזרה לרחוב העלייה. שלטי המכירה וההשכרה מלווים אותי כל הזמן ואני מגיע לחניה שלפני מבנה הרכבל ו"יטבתה בעיר". החלו בעבודות הבניה של השלמת גשר הכניסה לשכונה, המסעדה עוברת ידיים בקרוב וחנות הגלישה נסגרת.
למרות שעת הבוקר הרגועה, החניה עמוסה באוטובוסים של אגד. לא, הם לא מביאים אלפי נוסעים ומבקרים לשכונה היפה, הם בסה"כ מביאים את נהגיהם ל"ריכוז" - מקום בו הנהגים יכולים לחנות את האוטובוס וליהנות משתיה, אוכל, שרותים ומקום מנוחה במסעדה הסמוכה. בנוסף אליהם מגיעים גם אוטובוסים עם המבקרים האמיתיים בשכונה - הערבים. הם ממלאים את המקום יחד עם קצת חרדים וקומץ תיירים. אני שואל את עצמי "למה רק הם?" האם רק הם מבינים ורואים את היופי והקסם של השכונה? או שמא הם פשוט נהנים מההזנחה שהפקירה את השטח לכל מי שחפץ בכך...
ניידת משטרה מסיירת באזור. השוטרים לא ממש באו לשמור על הסדר. הם ממשיכים הלאה לכיון המכון לחקר הימים והאגמים ומנסים לראות אם יש במכוניות החונות זוגות שבאו להתבודד. אכן עבודה משטרתית חשובה ושמירה גאה על הסדר הציבורי. לאורך הטיילת אין שום דמות לבושת מדים שתפקידה לשמור על איזשהו סדר. איש הישר בעיניו יעשה.
נהג אגד לבוש מדים עומד מחוץ לאוטובוס שלו, נצמד לגלגל הקדמי של הרכב ומטיל את מימיו. כן כן. הוא עשה את כל הדרך ברחוב העלייה כדי להגיע לריכוז, שם יש לו שרותים ואז הוא עושה את צרכיו צמוד לגלגל. ממש משתין בקיר. אני מסתובב לכיוון הים ומחזיר מבט אל הנהג, ואז רואה בדמיוני את דמויותיהם של אנשי העלייה השניה, גדולי האומה - בן גוריון, ברל כצנלסון, א.ד. גורדון ושאר החברים בתוך ענן האבק העולה מזירמתו של נהג אגד. אירגון ההסעות ששורשיו ניטעו בימי העלייה השניה. האם זהו צדק היסטורי? האם נענתה דרישתו של העם לצדק חברתי? הנהג משתין על האירגון שתקע אותו בעבודה הזאת באמצע הקיץ בקצה רחוב העליה.
מתוסכל, אני פונה אל הילדים שבאו איתי לגלוש בחוף בת גלים ומספר להם על כל מה שראיתי בדרך. הם עונים לי בתום לב: "אבל אנחנו פה בשביל הרוח והגלים..." הם צודקים. אבל כמו שאני רואה את שכונת בת גלים היום, הרוח והגלים ישארו, אבל אולי אנחנו פשוט לא נוכל להגיע אליהם. הכל יהיה בידי הנדל"ניסטים, הערבים, האוטובוסים וכל מי שיחליט להשתלט על המקום שעיריית חיפה ויתרה עליו.
אני לוקח נשימה עמוקה מאוויר הים המיוחד של בת גלים בקיץ ואומר להם (וגם לכם): יאללה, בואו לגלוש!