אתר בת גלים

עונת הרוח בכנרת בעיצומה. water start זה פשוט חובה! אז כדאי לקרוא -
גולשים שכבר יודעים לעלות לגלשן ב-water start, לא יכולים לדמיין לעצמם איך זה בלי זה.
גולשים שעדיין אינם מצליחים, או לא יודעים איך – מפנטזים על זה רוב זמן הגלישה.
ככה זה. Water start זה הקו המפריד. קו הגבול בין רמת המתחילים לרמת המתקדמים, בין גלישה ברוח חלשה לגלישה ברוח חזקה, בין השקעת מאמץ אין סופי בהרמת המפרש מהמים לבין מאמץ קל של כמה שניות עד לעלייה מחודשת על הגלשן.
וגם הקו המפריד בין גלישה בטוחה ומהנה לבין גלישה מהנה שיכולה להסתיים בסכנה בטיחותית גדולה (ברוח חזקה או ים גלי, אז קשה ביותר להרים את המפרש בעזרת חבל ההרמה).
גלים רבים נשברו לחופי הימים וקשרים רבים נספרו במדי הרוח מאז הומצאה העלייה מהמים ומהימים בהם היתה נחשבת לתרגיל פריסטייל!
יחד עם זה, להצליח לעלות מהמים זהו עדיין אתגר בדרכו של כל גולש. זוהי אולי הטכניקה (יחד עם המהפך) שיש לה הכי הרבה עצות/ טיפים/ הדגמות/ אילתורים/ אביזרים ועוד, שיקלו על הגשמת החלום להישלף מהמים בכוח הרוח ולא בכוח הזרוע.
אני לא מתכוון לבטל או לסתור אף אחת מהטכניקות והעזרים המקובלים והמוכרים – כולם טובים ונכונים, אך רוצה להציג את השיטה שלי.
שיטה אותה אני מלמד ומבוססת קודם כל על הדרך בה אני עולה מהמים ואני בטוח שכך גם רוב הגולשים שכבר שולטים בטכניקה.
השיטה מבוססת על 3 עקרונות וחילקתי אותה ל-10 שלבים.
העקרונות הכלליים:
1. שימוש בכוח הרוח (ולעולם לא להתנגד לה).
2. שליטה בגלשן בעזרת המפרש בלבד.
3. התקדמות בתהליך על פי השלבים (לפי הסדר וללא קיצורי דרך!) הכנה טובה = עלייה קלה.
את 10 השלבים אני מציג בעזרת הדוגמן גור אבנר, בן 12, שלמד לאחרונה ווטר-סטרט בהשקעה רבה, תוך שהוא נתקל בכל אותם קשיים ותסכולים האופייניים למי שלומד את הטכניקה. ההשקעה השתלמה והוא הגיע אל הארץ המובטחת!
1. אחיזה בתורן (מעל המנור). לא משנה באיזה צד של הגלשן נמצא המפרש ובאיזה מצב. תמיד מגיעים דבר ראשון אל התורן.


2. סיבוב התורן בניצב לרוח. תוך כדי שחייה כשהמפרש עדיין על המים.


3. שליפת המפרש מהמים (משיכה למעלה ולכיוון הרוח). אם מקפידים על שני השלבים הקודמים – השליפה הופכת לקלה. יש לשלוף את כל המפרש מהמים ולא להשאיר את הפינה האחורית בתוך המים (זה יגרום למפרש להתהפך במקום).


4. אחיזת הידיים במנור במצב גלישה. יד קדמית קרובה לתורן תסייע לשליטה במפרש.


5. נקודת מוצא. בצד שמעל הרוח וליד ירכתי הגלשן (בערך בקו הרצועה האחורית). השפה התחתונה של המפרש צריכה להיות מעבר לרצועה האחורית, או בין שתי רצועות הרגליים במידה ויש שתיים. רק בנקודה זו יש שליטה מלאה בגלשן. כל נקודה אחרת תאלץ להשתמש בכוח וברוב המקרים תוביל לאיבוד שליטה בכיוון הגלשן או באחיזה במפרש.




6. סיבוב הגלשן לכיוון הגלישה. 70-90 מעלות לרוח. סיבוב הגלשן נעשה מנקודת המוצא ובתנועה של היד הקדמית. משיכה לכיוון הגוף – הגלשן יעלה לרוח, דחיפת היד לכיוון החרטום – הגלשן ירד מהרוח.
7. רגל אחורית על הגלשן. יש למקם אותה לפני הרצועה האחורית, עקב הרגל קודם. בגלשן בעל ירכתיים רחבות עקב הרגל צריך להיות קרוב יותר לגוף הגולש ממרכז הגלשן.


8. הרמת ידיים למעלה. פעולה זו נותנת למפרש כוח רוח. זה הכוח שירים אותנו מהמים. כיפוף של הידיים ימנע מהמפרש להתמלא ברוח והסיכוי לעלות ירד משמעותית. אחיזת היד הקדמית מעט אחורה על המנור תיתן למפרש יותר כוח.
9. כיפוף ברך של הרגל האחורית. על מנת לקרב את הגלשן לגוף הגולש. כוח הרוח על המפרש יוכל להרים את הגולש כלפי מעלה ועל הגלשן. ברך ישרה תגרום לדחיפת הגלשן על המים ולהיגררות של הגולש אחריו.




10. עלו והצליחו! יש להקפיד לעלות עם רגל אחורית בלבד. הרגל הקדמית מצטרפת לגלשן רק אחרי שכל הגוף יצא מהמים. העלייה צריכה להיות לכיוון חרטום הגלשן ולא לכיוון המפרש. בזמן העלייה יש להסתכל על החרטום.





טיפים:
1. תרגול בחוף: מומלץ להתחיל את התרגול קודם כל על החוף, תוך שימוש בגלשן ללא סנפיר. לתרגול זה אין צורך ברוח חזקה. על החוף ניתן לתרגל את כל השלבים, עד שמצליחים לעלות בקלות על הגלשן תוך שימוש בכוח הרוח בלבד וללא עזרת הרגליים. אפשר להגביה את הגלשן בעזרת כיסא/ דרגש ולקבל ממש את תחושת העלייה לגלשן מנקודה נמוכה.
2. תרגול במים: התנאים הטובים ביותר לתרגול במים הם רוח חזקה (עוזרת לעלייה קלה לגלשן), מים שטוחים (בלי גלים שמפריעים) ועומק עמידה. את כל שלבי ההתארגנות עושים תוך עמידה על הקרקעית. לצורך העלייה מתיישבים על הרצפה ומכאן זה כבר לגמרי ווטר-סטרט.
3. סדר מומלץ לתרגול: להתחיל קודם כל בניסיונות עלייה לגלשן (כאמור, בעומק עמידה), אח"כ להשקיע בהתארגנות לעלייה בעומק בו לא עומדים, ומכאן לעלייה ממים עמוקים. בדרך זו לא מבזבזים אנרגיה מיותרת על התארגנות במים עמוקים, אלא משקיעים דבר ראשון בפעולה הסופית והחשובה מכל – העלייה לגלשן.
לסיכום:
נשמע ארוך ומסובך והרבה פעמים גם נראה כך, אבל ביום ובמקום עם תנאים מתאימים, יחד עם עבודה מסודרת עפ"י השלבים ניתן ללמוד ווטר-סטרט ביום אחד ולשנות לתמיד את חיי הגלישה. גור הצליח...
בהצלחה לכולם!
אלון קפלן

ושני סרטונים שממחישים די טוב את השיטה: מים שטוחים ורדודים ורוח חזקה, אך יש לתקן - עלייה לגלשן עם הרגל האחורית בלבד. הרגל הקידמית מצטרפת אחרי שהגוף מחוץ למים
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=aWEPCYZc ... re=related[/youtube]

היי אלון,
אחלה כתבה - מאוד מושקעת וגם למי שכבר יודע, יש פה טיפים מאוד חשובים
שעשויים לשפר ולקצר את זמן הביצוע של הווטר-סטארט (הזמן הוא קריטי כשרוצים לא להיסחף ...)
וככל שהווטר-סטארט יותר משופר כך גם משקיעים פחות מאמץ בלבצע אותו.

תודה
ישראלה

מחכה לפרק הבא בנושא מהפך בפלנינג (GYBE)

גם אני יכול להעיד - זה בדיוק איך שלימדו אותי בצד השני של העולם וכן זה לקח יום-יומיים.

אחד השלבים החשובים באמת היה תרגול ביבשה - שם היה טיפ חשוב שניתן להוסיף: ידים מתוחות לפנים (לא למשוך את המפרש) ולהשתמש בשרירי הרגליים לקום (עוזר ברוח חלשה).

הי אלון !1

אחלה כתבה ובול בזמן. ועכשיו שאלה קטנה: היכן בארץ ניתן למצוא מקום עם מים רדודים ורוח חזקה?

תודה על התגובות.
בעיני, הדגש החשוב ביותר הוא הקפדה על הסדר הנכון ועל הדיוק בתנועות. לרוב, ניסיון לקצר את התהליך מוביל לכישלון...
גולש מיומן שעולה מהמים במהירות עושה את אותו תהליך בדיוק, רק במהירות גבוהה יותר ומיומנות טובה יותר.
מקום עם מים רדודים ורוח חזקה? קצת בעיה... אבל יש כמה אופציות:
1. כנרת - חוף גנוסר - מים שטוחים, רוח חזקה וחוף חולי ורדוד. הרוח ליד החוף מאד לא יציבה וצריך לחכות שתיכנס מכת רוח כדי לעלות.
2. כנרת - מעגן - אם יש מספיק רוח - יש גם גלים וזה לא הכי נוח, אבל עדיין אפשר למצוא חוף רדוד וחולי בחלקו.
3. ים תיכון - במזרחיות - בחופים החוליים שמדרום לחיפה ועד קיסריה - התנאים הכי טובים! אבל צריך לחכות לעונה (מאמצע נובמבר).
4. ים תיכון - צפוניות - כדאי למצוא נקודה בחוף שמוסתרת מהגלים, כמו בשדות ים בחלק הצפוני של החוף, או בנווה ים. יש עוד מקומות כאלו לאורך החוף.

היי אלון
מאד התלהבתי בתור גולש בינוני האם אפשר כזאת מצגת על כניסה לרצועות או בתרגום חופשי פלנינג

תודה רבה על העצות.
היום נסיתי לשפר את ה water start בעזרת העצות האלו ונראה שהצלחתי בד"כ ביחוד בקטע של לעלות עם כל הגוף מהמים בעזרת רגל אחורית בלבד ורק אח"כ להניח את הרגל הקידמית וזה עבד חוץ מפעם אחת שלא הצלחתי לעלות ( כנראה הרוח היתה חלשה מידי ) ולבסוף הרמתי עם החבל...

מקום נוסף טוב ללמוד בו- חוף גינוסר, שמה הערבים זורקים חול ואבנים על המפרש, זה ממש מעודד לברוח מהם! ביום אחד לומדים פעם אחת שאתה עומד עד מעל המותניים ואח"כ זה זורם לבד...

לקרוא ולהחכים.
אלון, כמו תמיד, אחלה הסברים.

הניסיון הקצר שלי מראה שהשיפור האמיתי ביכולות הווטר סטארט מגיע דווקא כשעובדים על המהפך כי אז נופלים כל כך הרבה פעמים למים ומתרגלים טונות של ווטר סטארטים בכל סשן.

ועכשיו ברצינות, הכלל הכי חשוב בגלישה הוא שהגלשן הולך לאן שהראש מופנה (זה נכון גם לרכיבת אופניים ולנהיגה באוטו).
במקרה של ווטר סטארט בשלב העליה על הגלשן המבט צריך להיות על הקרדן - בסיס התורן. צריך להסתכל על בסיס התורן ולנסות לתת לו ביס עם השיניים ואז הגוף פשוט טס החוצה מהמים כמו פקק מבקבוק שמפניה מנוער היטב.

אחת הבעיות שהזכרת היא שקצה המנור נתקע במים ואז המפרש מתהפך. אחרי שמרימים את המפרש מהמים עם קצה המנור עדין תקוע במים, חשוב לא להרים את המפרש כי אז הוא מתמלא ומתהפך אלא ללחוץ חזק עם היד הקדמית על המנור ולתקוע את התורן לתוך הקרדן ועם היד האחורית למשוך כדי לשלוף את קצה המנור.

ברוח חזקה מאד בכינרת כששולפים את המפרש מהמים הוא יכול להתנפח בבת אחת, לעוף מהיד ולשבור את החרטום. לכן, לשלוף את המפרש לא כלפי מעלה אלא להחליק אותו בזוית מאד עדינה מעל הראש ולתת לרוח לנפח אותו לאט כדי שכולו ישלף מהמים.

לגבי כתבות נוספות - יהיו בהמשך, אך זה יכול לקחת זמן. הקיץ עסוק והכנת כתבה כזו לוקחת לא מעט זמן.
על מהפך - בפלנינג או לא בפלנינג הטכניקה היא כמעט זהה... המיומנות היא המפרידה.
עלייה לפלנינג - זוהי בעיני תוצאה של טכניקה מקדימה טובה ופחות טכניקה העומדת בפני עצמה כמו הווטר-סטרט.
כיוון והתאמה נכונים של הציוד + ללמוד לתת למפרש כמה שיותר כוח (ולא להחזיק אותו אצלנו) = עלייה קלה ומהירה יותר לפלנינג.
מה שאני מכנה "גלישה זורמת" - http://www.yamia.co.il/128415/flowing-surfing" onclick="window.open(this.href);return false;
תמשיכו לעקוב