אתר בת גלים

אני עדיין המום מזה שכבר לא תהיה איתנו! היית חבר אמיתי איש של ים צניעות תמיד עם חיוך ואנרגיות טובות השיחות שלנו על הים הטבע והדברים ששנינו אהבנו היו תמיד מענינות ביותר. נפגשנו לפני חודש כשבאת לבקר אותי בחנות ישבנו כשעתיים והיה לי כייף כרגיל ובסוף שהלכת עם חיוך וחיבוק ואמרת לי אוהב אותך בן אדם אז תדע שזה הדדי תחסר לי מאוד תחסר לים ולנוף החיפאי שכל כך אהבת

ממני רונן או כמו שהיית מכנה אותי big man

אני זוכר אותו גולש במועדון שנוהל בזמנו על ידי אורי, ואהב את הקיץ והרבה פחות את החורף. בשנים האחרונות לא ראיתי אותו הרבה רק לפעמים בחוף דדו... חשבתי שהפסיק לגלוש אבל מסתבר שהוא עבר לקייט

יהי זכרו ברוך

נער החופים הניצחי..חבר של כככולם
אם יש רוח אז קייט (בעבר גלישת רוח)
אם אין רוח לונגבורד בחוף נירוונה ובירה אחריי.
בבת גלים לפני כמה שבועות הוא בא לגלוש אחריי התאוששות מניתוח גב...

מולי זיכרונו לברכה..
בלתי ניתפס

פשוט לא מאמין אני בהלם מוחלט
מולי היה שם לפני 17 שנה שהתחלתי לגלוש
אני לא מאמין שהלכת כל כך עצוב
חבר טוב ואדם חם ונעים תמיד מחבק ואוהב
קשה מאוד לאבד אותך אח!
עשית הכל,נהנת מהחיים אבל עדיין כל כך קשה שהלכת
אני לא מאמין שלא אהיה בהלוויה
תמיד אזכור את המשפט שאמרת לי בסרט שעשינו
"הוא מכיר את זה הוא אוהב את זה הוא כמו דג במים"
אוהב אותך תמיד מולי

בדיוק שמתי הספד באתר שלו ( http://www.diamonds-israel.com/ ), בשביל חברים שלו מחו"ל והבנתי שתמיד בים אני אחשוב עליו, גם עוד 10 שנים.
מולי זה מולי ואף פעם לא יהיה שום דבר קרוב למולי, על הטוב ועל הרע, ובעיקר על המיוחד.
מולי היה הרבה יותר מגולש ואיש ים, היה אמן בדם, עם עין לכל מה שקשור באמנות - ציור, פיסול, עיצוב .... את הוילות שעיצב בדניה כשזה היה העיסוק שלו, יש מי שתמיד יזכור ....

כולם הכירו אותו, אבל אף אחד כמעט לא ידע או הבין איזה לב זהב היה לו, ועד כמה הוא עזר למי שהיה צריך עזרה ועד כמה הוא היה רגיש לחיים של חברים שלו - הרבה יותר ממה שהוא בעצמו רצה להודות ....


אבן דרך גדולה נפלה היום, לפחות עבורי.

================================
צביקה גרצ'וק

התקבלו גם שני אימיילים היום:

מאת מירב:

הכרנו לפני שנים והבנתי שיש לי עסק עם "אוהב נשים"
אבל עם לב זהב ונשמה חופשית.

ולמרות הכל ולמרות השנים
נשארנו בקשר מיוחד וייחודי רק לך,

כי מולי יש רק אחד

אתגעגע אליך תמיד


מירב לפידות



מאת זהבה:

צר לי לפתוח שבוע זה בידיעה מעציבה זו. על מותו של מולי.
למרות שבשנים האחרונות לא ראיתי אותו זמן רב.
אבל, יזכר תמיד במילה טובה שהיה לו להגיד לכל אחד בדרך שלו.
אין ספק שמולי היה דמות מיוחדת במינה. אני בטוחה שיחסר בנוף האנושי של חיפה.

חבל.........

זהבה

מולי
האיש שכל גולש הכיר מהיום שהחל לגלוש.
מולי כמי שהמציא את הגלישה בצפון.
הילד הנצחי שתמיד היה מלווה באישה יפה.
חובב אקסטרים מושבע: סקי, סונובורד, גלישת רוח וקייט.
האיש שהראה לאורטופדים כיצד לעשות סקי בלי ברכיים ועם הרבה קורטיזון.
לימד את כולם שהאדרנלין חזק מכל כאב.
תמיד חייך, אהב ופרגן לכולם.
בעלי ידי זהב בעיצוב תכשיטים ובאומנות.
תודה על כל השנים שהיית איתנו ונתת לנו מקור השראה.
עכשיו כל מה שנותר לי הוא לחפש את טבעת הנישואין שהכנת עבורי,
כדי לשמור על זיכרון מוחשי ממך.
תהיה איתנו לעד.
שי

שעתיים אחרי ששמעתי על לכתו של מולי וקשה לעצור את הטפטוף מהעיניים.
מולי הוא קסם - סמל להליכה טוטאלית אחרי הלב, הים, הרוח.
חיוך שלא נגמר והמון מילים טובות בלי חשבון והקצבה.
פגשתי אותו בים השבוע בשלישי ובשישי,ישבנו יחד בשביל, חיכינו לרוח ודברנו על החיים- הים, השמש ובחורות.
כזה שועל גלישה היה אבל עוד יותר מזה- בנאדם !
למרות שהיה מראשוני הגולשים בארץ ומקצוען בגלישה -תמיד כשהיה מדבר איתי על גלישה היה אומר את הדברים בטון נעים, כזה שהשאיר מלא מקום. אף משפט שלו לא הסתיים בסימן קריאה נחרץ וגם כשראה שאני עושה טעויות היה אומר בחביבות שנראה לו שכדאי שאנסה יותר ככה או אחרת, אבל שאולי אפשר גם לעשות כמו שאני עושה. אף פעם לא פסל או ביטל.
מולי היה גדול מהמוסכמות ונתפש בעיני כאייקון חברתי בתוך הבועה החיפאית שלנו. הוא היה אדיר בנאמנותו לדרכו, בכבוד שלו לחופש ובכבוד הרב שלו לאחר.
איך שם את הגיל בצד והסתכל ישר בעיניים לכל מי שדיבר איתו.
נראה היה שתפש את כל העולם כמגרש משחקים גדול והשתעשע בו, תוך שהוא בז מצד אחד לחוקים וכללים, ברכיים ועצמות שיכולות להישבר, ולמוסכמות, ומאידך- נוהג בהרבה הרבה כבוד באנשים.
אני מרגיש שאדם קרוב מאוד עזב.
לא בהכרח בגלל הזמן שחלקנו יחד אלא בגלל ההתנהלות הייחודית והאמיצה שלו. בגלל טוב ליבו והיכולת שלו לברוא את עצמו בקרב החברה. בגלל התפישה המוסרית פילוסופית שלו, שבאה לידי ביטוי בהתנהגות ולא רק בדיבורים, בגלל ראיית העולם שלו ואהבת החיים שלו.
מולי נתפש בעיני כאדם ששחרר את הפחד.
אפשר אולי להתווכח על האמת שלו, אבל הוא הלך איתה עד הסוף וחי לפי צו ליבו ומצפונו ולא עפ"י צו החברה וציפיותיה, ועדיין עשה את כל זה בקרב עמו ולא באיזה אי מבודד.
תמיד כשירדתי לים הנחתי שאפגוש בו, ותמיד לפני שהנפתי את הקייט באתי להגיד לו שלום ולהתייעץ איתו רגע לגבי הגלישה הצפויה.
האיש הוא אגדה.
עצוב

נראה שמולי היה בחוף הים מאז ומעולם, תמיד נוכח שם.
אדם נחמד ומיוחד שידע לקחת את הטוב בחיים ופשוט להנות.
מאושיות סצינת הגלישה בחיפה.

אגדה בחייו וישאר כזו לעולם.
תנחומי הכנים למשפחה. יהי זכרו ברוך.

מולי יקר שלי
תמיד חששתי מהרגע הזה
מהרגע שמישהו אהוב ויקר ינטוש אותנו לעולם משלו ........שנקרא העולם הבא
והנה זה קרה הנורא מכולם ולעזאזל דווקא אתה
אתה שסימלת בי את יצר התאוה לחיים הטובים מלאי תשוקה לים, גלים, בחורות צעירות, מבוגרות, מעולם לא שינה לך.... תמיד היית מוקף בנשים ואנשים .
תמיד עוזר מפרגן עד כדי אין קץ ולפעמים כועס קצת אבל עם חיוך ואהבה .
הים לא אותו ים ,הרוח לא אותה רוח בלעדייך מולי יקר שלנו תשכב לנוח בשלום ותתחיל עם נשים יפות
ומי ייתן שמשפחתך לא תדע צער
אוהב אותך תמיד
רונצוק
אחיך למי ים ורוח חזקה
ונשים יפות

רון
הבנתי שלא יושבים שבעה ( ???? )
אז הערב שעליו דיברנו אקטואלי !!!

היום "דיוק"תשע בערב מרימים כוסית לאהבה שנקראית מולי גרובר או מולי המכייף
תבוא .
נחליף חוויות ומילים
אני מאוד עצוב
אוהב אותך מולי שלנו

בימים הראשונים שלי בבת גלים פגשתי אותך מולי והבנתי שאתה והמקום הם אחד.
היה לי תענוג לחלוק איתך ימי גלישה ולעשות לך כבוד במים.
אני אזכור את הטון הרגוע ,השפה העשירה שלך ואת התענוג שידעת להוציא מישיבה בבגאז' של הסובארו פורסטר כשאתה מתבונן בגולשים בסיפוק ותענוג,מצית עוד סיגריה,מכיר את כולם ומפרגן לכולם.
חבל שלא הכרתי אותך יותר טוב.
אהד.

זו הייתה הלוויה מוזרה. איש בן כמעט 70 אבל לי היה נראה
שרוב האנשים שם בכלל היו גולשים צעירים.
גיסתו אמרה שם "גלשת בים מוקף צעירים".
איזה סבא אחד אמר שם לאשתו "ראינו באתר של הגולשים שמולי מת"
ואני נזכר איך גיליתי במקרה שאצלנו במשפחה כולם הכירו
את מולי. ודוד שלי תמיד אמר "מולי יודע בדיוק איך צריך לחיות".

רציתי רק לשתף אתכם במשהו ששמתי אליו לב פתאום.
צילמתי את מולי עם אימו לפניי שנתיים וזו התמונה שבראש הידיעה.
קראתי באתר של מולי שהוא נפטר בחגיגת יום הולדת 97 לאימו.
ועכשיו אני מסתכל בפלאפון שלי ורואה את כתובת האימייל ששמרתי
אז כשצילמתי אותם. בלי מילים.