אתר בת גלים

היום זה 0 ימים ו-0 שעות
לפינוי הדק הלא חוקי לפי החלטת העליון
לפי שעור "עצר"
שעון עֶצֶר (סטופר) משמש בתחרויות ספורט, כדי למדוד זמני ריצה ועוד. שעון עצר בנוי כך שרק כאשר לוחצים בלחצן אחד הוא מתחיל לפעול וכשלוחצים שוב הוא מפסיק לפעול. שעון עצר משמש למדידת זמן קצוב בלבד ולא כדי לדעת מה השעה. היום, כמעט בכל שעון יד יש סטופר.

היום זה 5 ימים ו\או 120 שעות
מהחלטת העליון על הריסת הדק
והדק שם,ונוסף בין המבנים אוהל קרקס לאורחים
לפי סולם ריכטר
סולם ריכטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סולם ריכטר הוא יחידת מידה לעצמתה של רעידת אדמה.

סולם ריכטר פותח בשנת 1935 על ידי הגאולוג צ'ארלס ריכטר (Charles Francis Richter) בשיתוף עם בֶ‏נו גוטנברג (Beno Gutenberg), שניהם מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה ("קאלטק").

סולם ריכטר מציג את עצמתן של רעידות אדמה בסקאלה לוגריתמית (לפי בסיס 10), כלומר עצמתה של רעידת אדמה שדרגתה 7 בסולם ריכטר גדולה פי 10 מזו של רעידת אדמה שדרגתה 6. הצורך בסקאלה לוגריתמית נובע מכך שעצמתה של רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה (9.5 בסולם ריכטר) גדולה פי 1,600,000,000 מזו של הרעידה החלשה ביותר שניתן למדוד. הדרגה (מגניטודה) בסולם ריכטר היא מדד יחסי של כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד רעידת האדמה (מידע נוסף בערך דציבל).

הבסיס למדידה הינה תנודה במרחק של 100 ק"מ ממוקד הרעש. מגניטודה של 1.0 בסולם ריכטר הינה תנודה של מאית מיקרון. מגניטודה של 2.0 היא תנודה של עשירית מיקרון. מגניטודה של 3.0 היא תנודה של מיקרון וכן הלאה. כמות האנרגיה המשתחררת בין דרגה אחת לשניה בסולם ריכטר שקולה לפי 30 מהדרגה הקודמת.

כאמור, פרופסור ריכטר פיתח שיטה המאפשרת לקבוע את המגניטודה של האנרגיה שהשתחררה במוקד רעידת האדמה. על פי ריכטר, המגניטודה נקבעת על פי מידת התנודה בנקודת המדידה. כאשר התנודה גדלה פי 10 המגניטודה גדלה ביחידה אחת. כמו כן, כאשר המגניטודה גדלה ביחידה אחת, כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד הרעש גדלה פי 30. לכל רעידת אדמה מגניטודה אחת בלבד והיא תמיד מתייחסת רק למוקד הרעש.

העצמה החזקה ביותר שנמדדה הייתה של סדרת רעידות אדמה במגניטודה 9.5 בצ'ילה בשנת 1960.‏‏[1]

הטבלה הבאה מציגה את עצמתן של רעידות אדמה לפי סולם ריכטר:
תיאור דרגה בסולם ריכטר תוצאותיה של רעידת האדמה מספר מופעים ממוצע בשנה
זעירה (Micro) פחות מ־2.0 רעידה זעירה, בלתי מורגשת מיליונים
קטנה מאוד (Very minor) 2.0-2.9 בדרך כלל אינה מורגשת, אבל נרשמת במכשירי המדידה מאות אלפים
קטנה (Minor) 3.0-3.9 מורגשת בדרך כלל, אך אינה גורמת נזק בערך 49,000
קלה (Light) 4.0-4.9 רעידה מורגשת של חפצים ביתיים, קולות שקשוק, בדרך כלל לא נגרם נזק משמעותי בערך 6,200
בינונית (Moderate) 5.0-5.9 עלולה לגרום נזק ניכר למבנים הבנויים בצורה גרועה. נזק קל ביותר למבנים הבנויים היטב וייתכנו נפגעים 800
חזקה (Strong) 6.0-6.9 עלולה לגרום נזק בשטח 150 ק"מ ממקור הרעש
120
עצומה (Major) 7.0-7.9 עלולה לגרום נזק חמור באזורים שמרחקם כמאות קילומטרים ממקור הרעש 18
כבירה (Great) 8.0 ומעלה עלולה לגרום נזק חמור באזורים שמרחקם כ-500 ק"מ ממקור הרעש מופע 1

היום זה 6 ימים ו\או 144 שעות
מהחלטת העליון לביצוע הריסת הדק
טרם בוצע
הסולם-סולם יעקב
הפרשה מתארת את קורות יעקב בחרן, מיום שיצא מארץ ישראל ועד שובו אליה. הפרשה כתובה כולה ברצף אחד מראשיתה ועד סופה, ללא חלוקה לפרשיות. הפרשה פותחת ומסתיימת באירועים דומים - יעקב רואה מלאכים על גבול ארץ ישראל.

סולם יעקב: יעקב יוצא מבאר שבע ועוצר ללינת לילה בבית אל. שם הוא נרדם ורואה בחלום סולם העולה מן הארץ עד השמים ומלאכים עולים ויורדים בו. אלוהים מתגלה ליעקב ומבטיח לו שמירה בכל קורותיו וריבוי בנים. יעקב מתעורר, מכריז על המקום "בית אלוהים", מציב מצבה לציון המאורע ונודר לעשר מעשר מכל רכושו.

היום זה 7 ימים ו\או 168 שעות
מהחלטת העליון על הריסת הדק הצף
לפי סולם מסלו
סולם הצרכים של מסלו

תרומתו של הפסיכולוג אברהם מסלו לתאורית המוטיבציה מתמקדת בזיהוי צרכיו הבסיסיים של האדם ובסדר החשיבות שלהם. הרעיון שלו מסייע בהבהרת ניגודים לכאורה, למשל, מדוע אדם מוכשר ובעל כישורים שללא ספק נועד להגיע לדרגים בכירים, מסרב להצעת קידום בטענה ש"אני אוהב יותר מדי את עבודתי הנוכחית." לדברי מסלו, הוא "אוהב" את עבודתו הנוכחית משום שהוא מרגיש בה בטוח והרגשה זאת חשובה לו יותר מאשר המעמד והכבוד שיבואו בעקבות הקידום. סולם הצרכים של מסלו שיפורט להלן, מראה שתמריץ ה"בטחון" ממוקם לפני, ולפיכך הינו חשוב יותר מגורם ה"כבוד" הכולל יוקרה והערצתם של אחרים.

סולם הצרכים

גופניים. אלה הם הצרכים בדברים בסיסיים כמו מזון, מחסה וסיפוק מיני.

בטחון. הגנה נגד סכנה ואיומים מהסביבה או מאנשים.

חברתיים. צורך באהבה, חיבה ותחושת השתייכות.

כבוד. שאיפה לכבוד-עצמי ולדיעה טובה של אחרים.

הגשמה-עצמית. הצורך בהפקת סיפוק מעבודה; התחושה שלעבודה יש ערך מסוים בעולם.

האבחנות של מסלו כוללות את הסברה שאנשים מחפשים את סיפוקם ברצף המובא למעלה, כלומר שהצרכים הגופניים מתמלאים ראשונים, ואז, לאחר מילויים, הרמה הבאה נעשית ראשונה במעלה, וכך הלאה לאורך הסולם.

מסלו עצמו התעקש יותר מתלמידיו שהסולם שבנה יהיה גמיש יותר. לדוגמה, באחד מספריו הוא דן בפרטים אשר הצורך שלהם בכבוד-עצמי עשוי לבוא לפני צורכיהם החברתיים הקודמים לכבוד-עצמי בסולם מאחר ושאיפתם לדיעה טובה של אחרים חזקה יותר משאיפתם להשתייכות או חיבה.

מנקודת-מבט ניהולית, להיפותזה יש חולשה אחת חשובה והיא מקומו של הכסף - משכורות, שכר, מענקים - כתמריץ. הצהרותיו של מסלו לא לקחו בחשבון הגדרה מדויקת של מקומו של הכסף בסולם. האשמה לכך אינה תלויה דוקא בפסיכולוג אלא במשמעויות הרבות שיש לכסף בצרכים האנושיים. אי-הדיוק משקף הבדלים בין בני אדם. עבור אנשים מסוימים, הכסף נחשב כאמצעי חיוני למילוי הדרישות הבסיסיות והגופניות ביותר למזון, מחסה וכן הלאה. עבור אחרים, כסף עשוי להיות הצורך הסופי, זה של הגשמה עצמית. לדוגמה, אדם ששאיפתו הגדולה ביותר היא לחיות חיי מותרות זקוק לכסף כדי להגשים שאיפה זאת.

היום זה 8 ימים ו\או 196 שעות
להריסת הדק ע"פ החלטת השופט אדמונד לוי
טרם בוצע
היום נלמד בפינת הנגרות איך בונים דק צף!
דקים צפים תלויים או על עמודים



דק צף מחולק לכמה קטגוריות עיקריות :

דק צף שבנוי מקונסטרוקציה שהינה מעץ

עמודים , קורה נושאת , קורות משניות , עץ עליון , ומעל לדק נבנה בדרך ככלל מעקה .

מפרט החומרים הינו נקבע ע"י מהנדס בתחום העץ ולפי מפרט טכני מדיוק הואי ניבנה . דקים צפים יש צורך לדעת אייך לבנות לא כל אחד יכול לבצע את העבודה לכל פרט ופרט יש צורך בחישוב מקדים בנייה זה לא משחק .





דוגמא למפרט חומרים לדק צף על עמודים בגובה 5 מטר מעל הקרקע

· קונסטרוקציה- הקונסטרוקציה בנויה מעץ אורן פיני מוקצע מחוטא (ירוק )אשר עבר חיטוי ומותאם להיות בתנאי אקלים שונים .

· עמודים – עץ 25*25 אורן פיני לוחות 2-יח' עמודים אורן 5 מטר .העמודים בנוייה מ3 קורות עץ מחוברות . ( 2 יח' של 20*705 ו1 יח' של 20*10

· קורת קיר 7*20 אשר מעוגנת לקיר ועליה מורכבת קורה נוספת של 5*10 לחיזוק ועיבוי הקורה .

· קורה מקשרת – 10*30 רב שכבתית באורך של.6 + תוספת של משולש לחיזוק מקדימה .קורה זו מתחברת לקורות העמודים , (קורות העמודים חובקים את הקורה המקשרת משני בצדדים)

· קורות מקשרות רוחב – עץ 20*7 שדות כל 50 ס"מ

· על התשתית זו יונח משטח דריכה מעץ אורן 14.5*3.5 אשר יחובר עם בורג טורקס בעובי 6 לתשתית (בורג עם ציפוי אנודייז) שמצופה בחומר נגד חלודה.

· על דק האורן ימרח שמן אשר מעניק לעץ הגנה מפני השמש .( שמן של סן דק )



· לדק זה יש דרישה של בורות לבטון בגודל של 80 רוחב *60 אורך *80 ועומק

בור זה הינו בור גדול מאוד ועלות בורות עלות הינם עלות יותר גבוהה מבורות רגילים.

לבור זה יוכנס תושבת ברזל אשר עשויה מפלח בעובי 8 מ"מ ועליו יוחברו קוצי ברזל בנין בעובי 12 על מנת ליצור עיגון חזק בבטון .על תושבת זו יבנה תושבת אשר מחזיקה את העץ (התושבת עשויה מברזל 8 מ"מ . ) בצורת קופסה אשר מעגת את העץ ( מצורף פרט )



· ברוב המקרים לאחר בניית דק הגובה יש צורך במעקה בנוי מכמה חומרים :

· מסגרת-עץ אורן פיני מוקצע ומחוטא - עץ בפרופיל 5*5 בחלק העליון והתחתון

· בין מסגרת זו יורכבו בהתקנה סמויה(עץ 5*5 אשר משמש לחיבור בין העצים ומאפשר להסתיר את החיבורים בצורה הטובה ביותר)

· לאחר השלמת מסגרת זו יכוסו המסמרים בפס עץ בפרופיל 10 * 5 אשר משמש ליופי ומעבה את מסגרת המעקה .





· עמודים – עץ בפרופיל 10*10 או 10*15 או כל פרופיל אחר אשר יושבים על הדק בחיבור תחתון על מנת למנוע חיבורי מתכת לא ריצויים

· גובה המעקה אהיה 105 ס"מ לפחות על מנת לעמוד בתקן הבנייה.



· כל העבודות הנ"ל יבוצעו ברמת גימור גבוהה ע"י אנשי מקצוע ובעזרת חומרים באיכות גבוהה .כל העבודות יבוצעו לפי תקני הבנייה ולפי החוקים.





בניה של דקים הינה דבר מחושב כמו כל דבר אחר בחיים יש צורך להביא בחשבון את כל המשתנים העתידים ולפעול לפי כל תקני הבניה שיש לנושא זה. לרוב את התוכניות יבצע קונסטרוקטור אשר הוסמך לנושא הנ"ל על מנת לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר והבטוח ככל שאפשר . כי עץ זה אומנות.



דק צף על עמודים +גדר
אורן פיני קונסטרוקציה +תימיכות, מעקה אמרקאי



דק אורן צף +מעקה +פרגולה
דק אורן פיני צף אשר נימצא על עמודים משולב עם מעקה מורעף ברווחים שווים משולב עם פרגולה הצללה וכיסוי נגד מים מסנטף .

היום זה 9 ימים ו\או 216 שעות
להריסת הדק ע""פ החלטת ההעליון כבוד השופט אדמונד לוי
והיום נלמד על תל שקמונה ,(זהו שיעור מיוחד לבעלי קשיים בלמידה)
תל שקמונה (תל א-סמק)

מבוא על תל שקמונה
נ.צ 146/247. תל שקמונה שוכן על שפת הים, בתחומי העיר חיפה.
שקמונה לא נזכרת במקרא ולראשונה היא מופיעה בכתבי יוסף בן מתתיהו (סיקאמינוס בגירסה היוונית). יוספוף מציין שתלמי לטירוס מושל קפריסין, הגיע לנמלה של העיר שקמונה יחד עם שלושים אלף לוחמים, במסגרת המלחמה שניהל עם אלכסנדר ינאי המלך החשמונאי, בשנת 103 לפנה"ס.

חפירות ארכיאולוגיות בתל שקמונה
המוזיאון לאומנות עתיקה עיריית חיפה בראשותו של י. אלגביש. 1963-1970

תולדות הישוב בתל שקמונה
בהתאם לחפירות שנערכו בתל נמצא שהישוב הראשון שנוסד באתר הוא מהשלב הראשון של תקופת הברונזה המאוחרת. מתקופה זו נחשף בחלקו בתל בניין מגורים גדול ובתוכו נמצאו קנקנים שלמים ומספר כלים נוספים.
בשלב הבא של תקופת הברונזה המאוחרת נמצא בעיר מבנה ציבורי מונומנטאלי.
בין החפצים שנמצאו בו ראויים לציון חפצים שמוצאם ממצרים ובניהם: כלי חרס האופיינים לתקופה, גביע פאיאנס, כלי עם ראש האלה חתחור משנהב, וחרפושיות.
כמו כן נמצאו חפצים שמקורן מקפריסין ובניהם: כלי זואומורפי מיקני בצורת קיפוד, חותמות גליל עם מוטיבים מיתולוגיים וכן כלי חרס שונים.
שכבת ישוב זו חרבה בשלהי התקופה, סוף המאה ה-13 ראשית המאה ה-12 לפנה"ס.
תקופת הברזל 1 - מתקופה זו נחשפו בתל שקמונה שלוש שכבות. ייתכן והשכבה הראשונה קשורה בהתיישבות גויי הים בשקמונה. השכבה הראשונה והשניה מתאפיינות במבנים פשוטים ובאיכות נמוכה למדי. את השכבה השלישית מאפיין בניין מגורים בודד שהכיל קבוצה גדולה של כלי חרס, על אחד מהם נרשמה כתובת עברית שטרם פוענחה בצורה המניחה את הדעת. בשכבה זו מופיעה לראשונה קראמיקה קיפרו-פניקית.
תקופת הברזל 2 - מתקופה זו נחשפו בתל שקמונה חמש שכבות שונות.
מהעיר של השכבה הראשונה המתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס נחשפה חומת סוגרים וכן שני רחובות וארבעה בניינים. בחדרי החומה נמצאו כלים רבים על אחד מהם נכתב בדיו אדומה "למלכאל". בשכבה זו נמצאו כלים רבים מטיפוס "קיפרו-פיניקי".
עיר זו היתה קטנה למדי כארבעה דונם בלבד. העיר חרבה בשריפה עזה בשלהי המאה
ה-10 לפנה"ס ככל הנראה במסעו של פרעה שישק.
השכבה השניה מתוארכת למאה ה-9 לפנה"ס. בשכבה זו נחשף בניין מגורים גדול, באחד מחדריו נמצא מכלול של כלי נשק הכולל ראשי חצים ולהבי רמחים.
בחדרים אחרים נחשפו קנקנים רבים, ובחצר נמצא בית בד. יש לציין שהקראמיקה הקיפרו-פניקית שנמצאה בשכבה הקודמת, אינה מופיעה בשכבה זו כלל.
שכבה זו חרבה ככל הנראה במחצית השניה של המאה ה-9 לפנה"ס.
השכבה השלישית החלה בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס. בשטח שנחפר נמצאו שלושה בתי בד להפקת שמן, לצידם מבנים גדולים ששימשו כמחסנים ובהם כלים רבים וקנקני אגירה. הסברה היא כי שקמונה בשכבה זו היא מרכז לייצור שמן זית.
כמו כן נמצאו במספר שברים של כלים גדולים צבע סגול שלאחר בדיקות כימיות התברר שהמדובר בצבע הארגמן שמופק מחלזונות. קונכיות שכאלה נמצאו בשפע בכל השכבות בשקמונה, ונראה שבתקופה זו ויתכן שאף קודם לכן היתה העיר מרכז גם לתעשייה זו.
בחפירות נמצאו צלמיות רבות עשויות חרס של נערות המנגנות בכלים שונים או נושאות מנחות. כמו כן נמצאו מספר צלמיות של פרשים. שכבה זו חרבה במאה ה-8 לפנה"ס.
השכבה הרביעית אף היא מהמאה ה-8 לפנה"ס. בשכבה זו נחשפו מספר מבני מגורים. בשניים מן המבנים נמצאו מחסנים ובהם קנקנים. על גבי שנים מהקנקנים נמצאו כתובות עבריות. כמו כן נמצאו שתי חותמות על אחת מהן חקוק אדם המתפלל לאל הירח.
שכבה זו חרבה ככל הנראה במסעו של תגלת-פלאסר ה-3 מלך אשור.
השכבה החמישית נבנתה לאחר הכיבוש האשורי והגליית ישראל. שכבה זו מקבילה לפחווה האשורית שנבנתה בשומרון. השרידים משכבה זו מועטים למדי ונראה שהמקום לא נושב בצפיפות כפי שהיה בתקופות הקודמות. בשכבה זו מופיעים לראשונה קנקנים מטיפוס "ידיות סל" (קנקן עם ידיות גדולות זקופות המשוות לכלי מראה של סל) שנועדו בעיקר כמיכלים להובלת סחורה דרך הים. שכבה זו חרבה במאה ה-7 לפנה"ס.
השכבה הבאה היא משלהי התקופה הבבלית או מראשית התקופה הפרסית כפי שמעידים הממצאים שנחשפו בתל. עיקר הממצא התרכז בחדר שהשתמר כמעט בשלמותו והיה חלק מבית מלאכה לאריגה כפי שמעידות עשרות משקולות נול בגדלים שוניים שנמצאו במקום. שכבה זו חרבה בשלהי המאה ה-6 לפנה"ס.
השכבה הבאה מהתקופה הפרסית נבנתה בסוף המאה ה-6 לפנה"ס. שקמונה בשלב זה היא עיר מתוכננת היטב, ממנה נחשף רק רובע מגורים אחד. באחד מחדרי הבתים נמצאו עשרות רבות של כלים שלמים (בעיקר פכיות) ויתכן שהמקום שימש כחנות לממכר בשמים או כמחסן. שכבה זו חרבה במאה ה-5 לפנה"ס יתכן שברעש אדמה.
השכבה האחרונה מהתקופה הפרסית מתאפיינת במצודה שנבנתה במקום במהלך המאה ה-4 לפנה"ס. באחד מחדרי המצודה ששימש כמחסן נמצאו עשרות כלים מטיפוסים שונים בניהם ארבעה קנקנים עם כתובות ממלכתיות פניקיות.
מצודה זו חרבה עם סיום התקופה הפרסית וראשית התקופה ההלניסטית בארץ.

אתר צפייה בציפורים - תל שקמונה






בחר מנוי. תתחיל לבלות!

19.90 ₪ לחודש

לנרשמים עכשיו שבועיים מתנה

המנוי מתחדש אוטומטית מידי חודש
לאחר החודש השלישי ניתן לבטל את
המנוי בכל עת
17.00 ₪ לחודש

לנרשמים עכשיו שבועיים מתנה

לאחר שנה המנוי ממשיך אוטומטית
באותה עלות, לאחר שנה ניתן לבטל
את המנוי בכל עת




סקירת המערכת
ישנם כמה אתרים טובים לתצפית בציפורי ים, כאלה שאינן מופיעות ביבשה ואף אינן מתקרבות בדרך כלל אל החוף. תל שקמונה הוא מן המעולים שבהם, בזכות מיקומו בקצה רכס הכרמל, על לשון יבשה הבולטת אל תוך הים. בימים...
קרא עוד
דרג את אתר צפייה בציפורים - תל שקמונה
סוג: מצפה נוף, צפרות
כתובת: חיפה, סמוך למכון לחקר הימים והאגמים
כניסה: חופשית
התאמה לנכים: גישה נוחה
עונה מומלצת: חורף, סתיו, אביב, קיץ

לפורום הנאות אירועים ואטרקציות

היום זה 10 ימים ו\או 240 שעות
להחלטת העליון על הריסת הדק שופט אדמונד לוי
טרם בוצע
רכבל חיפה למיטבי לכת+צופר מערת אליהו
רכבל חיפה

רכבל חיפה נפתח מחדש ומחבר שוב בין הקצה של טיילת בת גלים ותצפית סטלה מאריס - נסיעה קצרה של חמש דקות בין שמיים וארץ תביא אתכם עם הילדים לקצה ההר.

הנסיעה ברכבל השקוף שהיא האטרקציה העיקרית לילדים במקום אורכת כ- 5 דקות מול הנוף היפה של מורדות הכרמל ומפרץ חיפה וניתן לרכוש כרטיסים לשני הכיוונים או לכיוון אחד ולחזור ברגל את הירידה התלולה בשביל מדרגות שההליכה בו אורכת כ-20 דקות עד מערת אליהו והתחנה התחתונה.
לחצו כאן למסלול הטיול מסטלה מאריס למערת אליהו הנביא...

בקצה העליון של הרכבל תמצאו מספר מסעדות, אפשרות להכנס אל כנסיית סטלה מאריס ומערת אליהו של הכנסיה ולתצפית אל הנוף שביום יפה אפשר לראות ממנה את ראש הנקרה ומפרץ עכו.

בתחנה התחתונה של הרכבל חוף הים שמושך אליו גולשים במיוחד בחורף בזכות הגלים הגבוהים שיש באזור ומסעדת יטבתה בעיר.

טלפון: 04-8535582 | 04-8335970


אטרקציות נוספות בחיפה:

מוזיאון ההעפלה והמוזיאון הימי הלאומי
הגנים הבהאים והמושבה הגרמנית וגן החיות של חיפה.

הספירה הסתיימה מבחינתי
היום הבנתי ממקורות יודעי דבר
שהסיפור נגמר שם
אז אני שמח
כמובן שיקח עד חודש והדלתות נעולות,חודשיים,כבר לא ממש משנה
אז אין טעם לספור
ומעבר לזה ד"ר דקל מתכונן למכתב השני
ככה שכרגע מכאן הכל הסטוריה.
כיף להיות דורון דוכס
וכיף להיות ולעשות הסטוריה שהילדים של קובי וכרמי ידברו עליה
יום אחד יבינו גם אלה שפגעו בי כאן בימים האחרונים,שהם בעצם פגעו
גם בכל מי שנתן ידו למאבק הזה ,וגם אם לא יבינו,הם מזמן לא רלוונטים.
ובמחשבה שנייה,הם אף פעם לא היו רלונטיים.




האנשים היקרים שנצחו את העבריינים,
תודה לכולכם
דורון דוכס(פנקס הקטן)

דוכס (צוקל) 2 שאלות.

1. כל החומרים המגוונים שנלמדו כאן. יהיה על זה מבחן ?
2. לא הבנתי את נושא "פנקס הקטן"

[youtube]http://www.youtube.com/v/Hcv6XV4I9gw[/youtube]

[youtube]http://www.youtube.com/v/rPuTy3Dl-CU[/youtube]

היום יום שבת לאחר לחץ מצד גולן
נמשיך בספירה אך ללא חלוקת פרסים כגון חולצות המפעיל
שחולקו בזמנו או לא בחידונו של חמיצר באתר,לא הלאה אתכם בחידות עבר
וגם לא יהיה מבחן על החומר הנלמד.
פנקס הקטן היה רק נער מעלית ,גולן כמו שאתה יודע.
והיום זה 12 יום ו\או 288 שעות
להריסת הדק ולהחלטת העליון,טרם בוצע בידי כבודו אדמונד לוי
היום נלמד את מהות המושג "מתיוון" לקראת חג החנוכה הקרב ובא.
מיהו מתייוון?
חג החנוכה כבר מאחורינו, אבל הדיון במתח הקבוע שבין דתיים לחילוניים צפוי להימשך גם הלאה. החג, שעוסק דרך קבע במלחמה שהתנהלה באמצע המאה השנייה לפני הספירה בין יהודים למתייוונים, מקבל כמובן מאליו שבסיפור הזה גם ברור מי הטוב ומי הרע. חוגים משיחיים בימינו עורכים הקבלה בין המכבים של אז לבין החרדים-דתיים של ימינו ובין המתיוונים של פעם לחילונים במאה ה-‏21. ויש מי שאפילו רואה בכך מחמאה, בבחינת ''גאה להיות מתייוון''. ובכן, האם יש לטעון את המונח הוותיק הזה במשמעות חדשה, פורצת גבולות, מרחיקת לכת - או שמא יש להוסיף ולשמר את התפיסה לפיה ''מתיוונים'' אינם אלא חבר בוגדים שכל רצונם למצוא חן בעיני השליטים ומוכנים למכור את בני עמם בנזיד עדשים?

אבל למה להיתפס לקטנות. אם כבר בחג החנוכה עסקינן, הרי שעניינו העיקרי של החג הוא במאבק שניהלו היהודים, בניצוחה של משפחת חשמונאי, נגד היוונים-סורים ממלכת סלווקוס. מאבק טעון זה, שנמזגו בו שאיפות לאומיות ודתיות כאחד, הפך לסמל למלחמת חרות יהודית. במקרה הספציפי הזה אף הושגה עצמאות יהודית בלתי מבוטלת למשך כמאה שנה – מה שהופך את המרד היהודיל של שנת 167 לפני הספירה למוצלח יותר בתוצאותיו מאשר מרידות מפורסמות לא פחות, כמו המרד הגדול (66 לספירה) ומרד בר-כוכבא (132 לספירה), שניהם נגד הרומאים.

פרשת המרד החלה, ראוי שנזכור, בתקרית מקומית שעניינה כפייה דתית. עוד קודם לכן החליט אנטיוכוס אפיפנס להטמיע את תושבי יהודה בתרבות ההלניסטית. אלא שאנטיוכוס לא נמנע מביצוע המדיניות הזו באמצעים כוחניים, מה שעורר כלפיו התמרמרות גלויה – ולא רק באזור מודיעין, ערש הולדתם של החשמונאים. אבל שם הונף נס המרד כאשר באו שליחי המלכות כדי לאלץ את יהודי המקום להקריב קורבנות לעבודה זרה. מתתיהו סירב בגלוי ובמפורש לקחת חלק בפולחן, ובספר המכבים א' הושמה בפיו את ההצהרה המהוללת: ''ויען מתתיהו ויאמר בקול גדול: אם כל העמים אשר בבית מלכות המלך ישמעו לו לסור כל איש מדת אבותיו וימצאו חפץ בפקודותיו, אני ובני ואחי נלך בברית אבותינו. חלילה לנו לעזוב את התורה והמצוות, ולדברי המלך לא נשמע לסור מדתנו ימינה או שמאלה''. מתתיהו הרג איש יהודי שקרב למזבח כדי להקריב עליו קורבנות של עבודה זרה והבמה נהרסה. בהתנגשות שהתחוללה נהרג גם שליח המלכות. במעשה זה יצא מתתיהו לדרך שאין ממנה חזרה. במלים אחרות, זו אינה רק מלחמה לשחרור לאומי אלא מלחמה בין דתות. למעשה, לא הייתה זו רק מלחמה נגד דת אחרת, חודרנית, כפייתית, שניסתה להשליט עצמה על תושבי יהודה, אלא גם מלחמה נגד אותם תושבים ביהודה שאימצו חלקים מן התרבות החדשה, גם אם לא הפכו ליוונים מבחינת דתם ואמונתם. במליםם אחרות, החשמונאים לא נלחמו רק נגד היוונים אלא ראו ביהודים שעברו תהליך מסוים של הלניזציה (''התייוונות'') אויבים מרים לא פחות.

המונח ''התייוונות'' דורש ביאור. הפרשנות המקובלת מכנה כך יהודים שהושפעו עמוקות מהתרבות היוונית, חיקו אותה במספר רב והולך של תחומים ופעלו מתוך רצון להמיר את שייכותם התרבותית והדתית מיהודית להלניסטית. כלומר, המתייוונים הם מעין מתבוללים מרצון. הפרשנות המרחיבה, שלא זו בלבד שהמתייוונים בחרו בדרך ההתבוללות אלא אף ניסו לייוון באופן דומה אוכלוסיות יהודיות אחרות שנותרו נאמנות למורשתן וכן להכפיף את הריבונות היהודית לזו היוונית. ובכן, יש כאן אשמה כפולה – של קבלת היוונות והעדפתה על פני היהדות ושל כוונות לבצע פעולות אקטיביות, מיסיונריות, להעברת היהודים על דתם ולביטול ייחודם כלאום עצמאי. להבחנה הזו יש משמעות כאשר באים לדון במשמעות ההתייוונות וביחס אל מי שמוגדר כמתייוון.

בציבור הדתי יש רבים המחילים את ההגדרות הללו על חלקים מהחברה הישראלית של ימינו. מי שמאמץ את תרבות המערב, אינו מקבל עליו ציות לכל כללי הפולחן היהודיים ומאמין בפשרה טריטוריאלית ובדו-קיום עם אויביה ההיסטוריים של המדינה נכנס כמעט תמיד לקטגוריה הזו.

הרב אלישע אבינר, למשל, עושה הבחנה אחרת. מבחינתו, המתייוונים בני דורנו הם מעין תינוקות שנשבו, אנשים חסרי חוט שידרה חינוכי שספגו בבית את תרבות המערב ולא נחשפו ליותר מדי תכנים יהודיים. מתייוונים מתוך בורות ולא מתוך זדון. ''... האם יש בתוכנו מתייוונים?'', הוא שואל בדיון שנערך באתר ערוץ 7, ומייד משיב: ''כן, יש בתוכנו מתייוונים רבים, אבל הם שייכים למתייוון מהסוג האחר: יהודים שהתחנכו לאור תרבות זרה, וספגו רק מטען קלוש של יידישקייט, אבל הם מבקשים שמדינת ישראל תהיה יהודית, ולא דו-לאומית או ''מדינת כל אזרחיה''. הם מתקשים להגדיר מהי יהדות ומהי מדינה יהודית, אבל הם חפצים במדינה יהודית ובשייכות לעם ישראל. רק בודדים דומים למתייוונים שנגדם נלחם מתתיהו עד חורמה - יהודים ששואפים למחוק את שם ישראל מזהותם האישית וממדינת ישראל''




אל השמש הליוס בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא

היום יום א
13 יום ו\או 312 שעות להחלטת העליון א.לוי שופט
טרם בוצע בידי עיריית חיפה.
היום נלמד מהו גייס חמישי?
ולבקשת גולן מבחן קצר לענות רק על חלק א בבקשה
תשובות לשלוח לאתר בת גלים,הפרס הוא ערב הווי במסעדת הכובע.
גיס חמישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גיִס חמישי הוא כינוי לכוחות חתרניים חשאיים הפועלים בגוף מסוים, מתוך מטרה לערער את חוסנו של אותו הגוף ולסייע לכוחות המתנגדים לו מבחוץ.

הביטוי נולד במלחמת האזרחים הספרדית (1936–1939). כשנשאל הגנרל מולה, מפקד הצבא הלאומני שעלה על מדריד, מה גודל צבאו, השיב כי לצבאו ארבעה גייסות, וכי בעיר עצמה ממתין גיס חמישי - כוח מיליטנטי אוהד שיפעל נגד נאמני הממשלה הרפובליקנית שהגנו על העיר. הגיס החמישי של תומכי פרנקו במדריד לא היה יעיל במיוחד, והעיר נפלה רק אחרי קרבות מרים בשנת 1939, אך השימוש בכינוי הפך רווח, במיוחד כדי להגדיר כבוגדים קבוצות מיעוט דתיות או אתניות, או קבוצות בעלות עמדות מקובלות פחות. הגדרת קבוצת המיעוט כ"גיס חמישי" רווחה במיוחד במשטרים דמוקרטיים, שבהם לא ניתן היה לאפשר בנסיבות רגילות ועל־פי חוקי המדינה לבודד או לנדות את קבוצת המיעוט. הצגת טיעון "הגיס החמישי" אפשרה לתועמלנים שעשו בו שימוש, להציג את המצב ככזה בו יש איום ישיר על שלומם של אזרחי המדינה, המצדיק השעייה או התעלמות מחוקים המבטיחים שוויון בפני החוק ופוטר את מעלה הטיעון מהבאת טעמים והוכחות לטענותיו. הביטוי זכה לפרסום בעיקר עקב מחזה של ארנסט המינגווי באותו שם.

בטיעונים בדבר "גיס חמישי" נעשה שימוש נרחב בבריטניה ובארצות־הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. בבריטניה בתחילת מלחמת העולם השנייה, טענה התעמולה הרשמית כי על שלומה של בריטניה מאיים "גיס חמישי" פרו־נאצי, ובנימוק זה נעצרו אזרחים גרמנים שהתגוררו בבריטניה והועברו למחנות מעצר באי מאן (Isle of Man) שמול החוף הדרומי של אנגליה. בין העצורים היו גם יהודים גרמנים רבים, וכן מספר גדול של גרמנים אנטי-נאצים שנמלטו לבריטניה לאחר עליית היטלר לשלטון. בארצות־הברית שימש טיעון דומה כהצדקה למעצר אמריקאים ממוצא יפני וכליאתם במחנות מעצר. בישראל הועלה טיעון דומה על ידי דוד בן-גוריון בפרשת אלטלנה, אם כי כאן לא נגע הטיעון לחשד בבגידה אלא לתביעת הבלעדיות לכוחות צה"ל בהפעלת כוח לחימה, כאשר בן-גוריון ראה בצורך להעביר חיילים מהחזית לתל אביב כדי להתמודד עם אנשי האצ"ל בזבוז משאבי אנוש שהוא כיצירת "גיס חמישי".

השימוש המקובל בביטוי כיום הוא לצרכים רטוריים או דמגוגיים, לשם תקיפת יריבים פוליטיים או קבוצה אחרת (במקרים רבים קבוצה אתנית המהווה מיעוט). ביפן למשל נפוצה האשמת המיעוט הקוריאני הגדול החי במדינה כ"גיס חמישי", ובמיוחד מופנית האשמה זאת כלפי אותו חלק מתוך המיעוט הזה המקורב למשטר הקומוניסטי בצפון קוריאה, ואשר מקיים ארגונים ומוציא לאור עיתונים המביעים את אהדתו זאת. בישראל נעשה לעתים קרובות שימוש בביטוי מצד אנשי ימין ביחס לערביי ישראל.



URL=http://bong.co.il/][/URL]

היום זה
14 יום ו\או שבועיים ימים ו\או 336 שעות
לפסיקת העליון על הריסת הדק,טרם בוצע
היום נלמד מהי תיבת פנדורה,סוס טרויאני,ועקב אכילס
מחר,נחזור קצת אחורה,ולזכרונות מ"מסעדת הכובע"

תיבת פנדורה
המושג "תיבת פנדורה" הוא מטבע לשון (ניב), וכוונתו היא חשיפת דברים לא נעימים, צרות, בעיות מורכבות וכדומה, שעדיף לשתוק ולהתעלם מהם ולא לפתוח את "התיבה".


סוס טרויאני
הביטוי מקבל משמעות של - "דבר הנראה תמים אך למעשה מסב נזק ,ומתגלה מאוחר מדי,לאחר שהנזק נגרם", בדומה לתכסיס היווני כנגד הטרויאנים. כך לדוגמה פייסל חוסייני תיאר, בראיון לעיתון המצרי "אל-ערבי" בשנת 2001, את הסכמי אוסלו כסוס טרויאני[1]


עקב אכילס
"מותו של אכילס", פרט מפסל המראה את החץ התקוע בעקבו של אכילסעקב אכילס הוא ביטוי שבא לתאר נקודת חולשה, לרוב אצל מי שנראה על פניו חזק וחסין.

מקור הביטוי במיתולוגיה היוונית. הגיבור היווני אכילס הוטבל בנהר הסטיקס על ידי אמו, הנימפה תטיס, כאשר היה תינוק. כתוצאה מכך הפך כל גופו לבלתי פגיע, פרט לעקבו, מכיוון שכאשר טבלה אותו אמו בנהר, החזיקה אותו בעקב וחלק זה לא נגע במים.

על פי אחת מהגרסאות של הסיפור, בעת מלחמת טרויה, שאכילס היה מגיבוריה הבולטים, נורה אכילס בעקבו על ידי פאריס בחץ (כנראה מורעל) שהונחה על ידי אפולו, ומת. כך נפל גיבור שנחשב בלתי מנוצח על



דגם של סוס טרויאני, מוזיאון לארכאולוגיה באיסטנבול



URL=http://bong.co.il/][/URL]"מותו של אכילס", פרט מפסל המראה את החץ התקוע בעקבו של אכילס

מה הקישור לשיר???

היום זה 15 יום ו\או שבועיים ויום ו\או 360 שעות
להחלטת אדמונד לוי על הריסת הדק,טרם בוצע ע"י עיריית חיפה.
היום גם ברצוני לספר לכולם כי ביום ג היה בית משפט מקומי של העירייה
זה בטח יעצבן את כל חבריי,זה הסיפור,יום ג לפני שבוע ע.ע.ענבר נגד עיריית חיפה,מגיד התנגדות בעצמו נגד הריסת הדק,בעצם הודאה באשמה.
הדרך היא אותה דרך,אח"כ מחוזי אח"כ עליון והפסד שוב,במשהו שהוכרע כבר
ככה מתנהל הסיפור בהובלתו של עורך דין הקיוסק,שחבר למפעיל,ומושך
את חוקי המדינה לקצה,שסופה ידוע,וחוץ ממנו איש לא מרוויח מכך רק מפסיד .
במקביל קרה עוד משהו מאוד חשוב שכרגע אני לא יכול להוסיף עליו.
רק עיריית חיפה ממדרת אותנו מהחלטותיה כרגע,אך עורך דין ד"ר עומר דקל
עומד ומסתכל ומצב קיוסק והמפעיל הופך רע עד רע מאוד מיום ליום.
הסירו דאגה מליבכם,נצחנו,כל יום שעובר והם שם זה קנסות ודוחות,אך
אין להם סיכוי חוץ מריחת זמן,מכירת עוד כמה בירות לטרויאנים,ותו לא.
כמו שהבטחתי,היום אפשר כבר להתחיל לצחוק,כי שחר של יום חדש מגיע בקרוב.
לכן נתחיל בקלאסיקות כגון
"מסעדת הכובע" וכל הבטחותיו ושקריו של המפעיל לאורך השנים ופועלו מזה 30
שנה שירדו לטמיון באשמתו ורק באשמתו.
תהנו
מסעדת הכובע ועוד טופיק צ"ופר יעלו בסיום טופיק זה
וסחה לגולן וגם לכרמי בחששותיהם אך בנפילתם בסוף לרשת הטרויאנים
והתפכחותם ואת הבנתם את שורש הבעייה ועמידתם בפרץ הטרולים.
תודה לכם על התמיכה בי ובכל הגולשים שרוצים צדק.
דורון דוכס
ולשי סער תתחדש על המפרשי EZZY החדשים שקנית
וכל מילה מיותרת,תודה רבה לך
אתה איש יקר





שיגיע כבר החוק הזה