רומן עם סלעים

[Bg Surfing]

בעקבות התחרות האחרונה והטופיק של רני לשד, החלטתי לפרסם פה שוב כתבה ביוגרפית שכתבתי לפני שנים מספר
מקווה שתהנו
אילן אליהו

רומן עם סלעים - מאת אילן אליהו

אומרים שאהבת נעורים הנה החזקה ביותר ותמיד תימשך לסוג דומה של אהבה כמו שחווית בנעוריך.
הרומן שלי עם הסלעים החל בגיל 14.

"וולה סרף"(שם של גלשן ספרדי) 3.70מ' , 22 ק"ג של פיברגלס , חרב מעץ וללא רצועות. אני שועט ברוח מלאה בצפונית 12 קשר מהמרינה בת"א ליפו וחזרה , שיוט שאיני זוכר על מה ולמה. משקלי הקל והתלהבותי הצעירה של ילד בן 14 חיפו על זינוק גרוע, בעודי עוקף בטירוף עשרות גולשים מבוגרים שהתנהלו באיטיות במלאה לכיוון יפו.
בחזרה חידדתי לאורך שובר הגלים הגדול של הדולפינריום, עוד קצת קדמית ואני מסתובב, כמו שאנחנו תמיד גונבים רמזור באדום כך הרגשתי, הים היה נוח.
סיבוב זריז מול הרוח, גל קטן שהגיע מהצד והופ אני במים, גל נוסף והופ 22 ק"ג נדפקים על סלעי הדולפינריום, הרעש האיום של יצירת הפאר הספרדית שצביקה מכר לי ושעבדתי שנתיים בכדי לחסוך אגורה לאגורה והכול נדפק על הסלעים ונהרס בשיטתיות.
טיפסתי על השובר, הבטתי למרגלותיו לצפות במחזה, אדם טוב שטייל באזור קלט את מצוקתי ועזר לי לחלץ את שברי הציוד.
אין ספק שקיבלתי מנת אדרנלין עצומה בהתחשב בגילי ובנסיבות,

מאז החל הרומן.

שנים לאחר מכן למדתי להתרחק משוברי גלים אבל האדרנלין ...... ואז בצפונית, מהפך לא טוב, נפילה המפרש נשאר בניצב והגלשן המשיך לבד, לעזאזל, הכול קורה כל כך מהר ושוב אתה נדפק על הסלעים בניסיון להציל את הציוד הפעם עם רוח חזקה וגלים שמכים על השובר היטב, טיפסתי שוב על הסלעים עם "דה ז'וו" עצבני, כולי זב דם, שטויות סתם שריטות , הלך הציוד, נקנה חדש, בשביל מה אנחנו חיים!?

פעם אחת שברתי תורן בדולפינריום בחוץ בים ענק התחלתי להיסחף לכיוון השובר הצפוני יותר, ראיתי שאין סיכוי להלחם בזרמים, כשהתקרבתי לשובר הייתי חייב לנטוש את הציוד, התקפות ענקיות מאיימות לפוצץ גלגלתך על הסלעים. איזו התקפה בת זונה צעקתי לעצמי ,בעודי צולל לעומק כנגד ההתקפה התעופף לו הציוד מעל השובר ונחת בתוך "הבריכה" של חוף פרישמן, הזרמים היו עזים וסחפו אותי צפונה במהירות למרווח שבין השוברים, ניצלתי, לא טעמתי סלעים הפעם.

ישנם שני סוגי סלעים: סלעים של הטבע ריפים למיניהם וסלעים שהאדם זרק בים, הסוג השני מסוכן יותר, עם הסוג הראשון אני אוהב להתעסק, מה לעשות איפה שיש גלים טובים יש סלעים טובים. שולחנות ריפים למשל זה משהו שניתן להתמודד איתו ולקבל מנת אדרנלין יפה, אבל את אלו מוצאים בעיקר בח"ל.
ב Gnaralu וב Margaret river מצאתי את עצמי מספר פעמים מלטש שולחנות ריפים גם בגלישת רוח וגם בגלישת גלים, מה תעשה כשאתה יורד גל ופתאום נגלה לך ריף שולחן שבולט מהמים ומאיים לקרצפך?

הרגעים המפחידים ביותר:

מצחיק, אבל את הרגעים המסוכנים והמפחידים ביותר חוויתי בארץ, 2 מקרים טראומתיים אחד בגלישת גלים ב"בק דור" בפינה המזרחית הים היה חזק, הפינה המקוללת שאסור להתקרב אליה, אני בגלישת גלים לא משהו אבל רוצה להיות קרוב לטובים, ראיתי את רונן שלום מפרק שם למטה והתקרבתי לעברו, הזרמים היו חזקים מאד ותוך שנייה מצאתי את עצמי מול התקפה זדונית המאיימת לרוצץ את מוחי הרווי באדרנלין של פחד.
אין ספק שלצלול מול הגלים וכמה שיותר עמוק זה הדבר החכם ביותר, אבל עדיין הסכנה הייתה מוחשית הייתי קרוב מאד לפינה המסוכנת כשהגלים מתנפצים עליה בעוצמה, הגלשן נשבר ל 2 ואני שוב לא טעמתי סלעים, ברק בן שמחון חזה במחזה בדריכות אבל כמובן שאין מי שיעזור,
במקרי מצוקה כאלו זה רק אתה והים.

אבל את השיא קיבלתי בפברואר 2005 ים של 7-8 מטר(אמיתי) רוח של 4.7 גלי ענק מפה ועד ארה"ב, עדי זומר גולש בנונשלנטיות ואני........... יאללה יוצאים החוצה, רוח טובה יציבה "פלנינג" נשלט וטוב,
עיני תרות אחר הפרצה לעבר הים הפתוח, בעודי מאיץ בירידה מהרוח בכדי לשמר את ה"פלנינג" היקר בגלים הגדולים, מגיע מולי גל מכובד אשר מאלץ אותי לקפוץ גבוה בהנאה,סטנדרטי, הקפיצה הייתה גבוהה ובכדי לנחות בטוח ירדתי tail first ונעצרתי, גל ענק הופיע התערבלתי ושברתי תורן מספר 20.

הים היה ענק!!!!!

תמונת מצב:
קור אימים- פברואר מזורגג, רוח תופת שהתחזקה מתחת לענן, ספריי שעף, לא רואים כלום, גלי ענק – רואים את החוף לא רואים תחוף רואים תחוף לא רואים תחוף........... ובאמת למי שלא ראה את הסרט חובה! ( באתר של אמיר ויצמן http://www.aquazoom.co.il" onclick="window.open(this.href);return false; ) התורן שבור ולא מזמן הים לקח את רפול ז"ל, "נו לפחות אני בחברה טובה" חשבתי, מה עושים? נוטשים מערך? קררררר.... כמה זמן אצטרך לשחות בים המטורף הזה הייתי בעומק ! לאן אגיע? אני בכושר טוב יהיה בסדר חשבתי, ראיתי שיש לי זמן לחשוב כי אני בעומק ולתכנן את צעדיי, עזרה אולי??? אין סיכוי אם אין אני לי מי לי! ככה חונכתי וחוץ מזה מי יבוא לפה? אפילו אם הוא באמת ירצה אין לו סיכוי.

מה עושים???
המחשבה לנתק מערך חלפה בראשי אולם במהרה נוכחתי לדעת שאני נסחף בקצב מטורף, קצב היסחפות חדש ובלתי מוכר אני קולט שאותותו אני ב"בק דור", אולי אנסה משם? אני הרי מכיר את הפינה שם , הזיכרונות הכו בי חזק והגלים המתנפצים ב"בק דור" גרמו לי לחלחלה מלווה בפחד אימים שמא מותי קרוב ואצטרף לרפול ז"ל.

"על הפינה שם זה מוות בטוח" חשבתי לעצמי.

למזלי הזרם היה כל כך חזק שהמים שיצאו מה"בק דור" סחפו אותי מזרחה לתוך המפרץ.
מהר מאד התברר לי שהחלטתי להשתמש במערך השבור כעוגן וע"י כך לווסת את היסחפותי בקצפים הגדולים שנשברים כשמתקרבים לחוף הייתה חכמה מאד.
ללא המערך אתה יכול לאחוז ברצועות הרגליים של הגלשן ו2 דברים נוראיים יכולים לקרות: 1. או שייתלש הגלשן מידיך בגל חזק ותמצא את עצמך ללא מצוף, או שגל גדול ייקח אותך עם הגלשן ויפרק את שניכם על הסלעים לחתיכות.
"מי אני בכלל" חשבתי לעצמי אני יכול בכלל להחליט איפה אני אצא מהים? ככל שהתקרבתי לחוף הבנתי שהדבר היחידי שאני צריך לעשות זה להתכונן לפליטה.
איפה שאדון ים יחליט לפלוט אותי שם אני צריך להיות מוכן לקבל את המגיע לי.
מהר מאד הגעתי ל"חוף", הגלים התנפצו והעוגן של המערך השבור הוכיח את עצמו היטב, בשלב מסוים נטשתי את הציוד, הייתי צריך זוג ידיים פנויות להיאחז בסלעים עליהם אפלט, הזרם לאורך הבסיס של חיל הים היה אדיר, נטרקתי על הסלעים אולם הים גרף אותי חזרה ולא הצלחתי להיאחז במשהו מוצק, ברזלים ,קרשים סלעים ואני כולה 2 מטר מה"חוף" נסחף במהירות מטורפת כמו בצונאמי לאורך הטרסה של הבסיס, הרמתי את רגליי למעלה בכדי למנוע פגיעתן באיזה סלע או ברזל.
הנה באה התקפה !!! יאללה להתכונן לפלטה !
בום טראח נטרקתי ויצאתי החוצה כמו ענק שלם בריא וטוב לבב, שמחתי כל כך, אני חי אני חי! וחשבתי על רפול שיצטרך לחכות לי עוד קצת. אספתי את שברי הציוד וההמשך בחיל הים היה בחדשות ערוץ 10.
זה אולי הזמן לתקן את המעוות שהשמיע איש החדשות עודד בן עמי- חיל הים לא עזר לי ולא בטיח, השומר במגדל אפילו ראה אותי נסחף ואף אחד לא בא , התפלחתי לבסיס עם כל הציוד מעל הגדר ולא רצו לתת לי לצאת. בקושי נתנו לי כוס תה יימח שמם, ילדים.

רק ברוחות !, החורף מגיע והאקשן חוזר, להתראות במים
אילן אליהו.

[Bg Surfing]

קצת תמונות מאותו היום

[Bg Surfing]

1

[גולן]

ואהוו אילן,
רומן אדיר כתוב בסגנון מרתק שמצטרף למאמר האדיר של אלימלך זורקין.
תודה רבה !
לא נותר אלא להוסיף לכאן את סרטו המדהים של אמיר וייצמן "לאן נעלם אילן". (אדבר עם וייצמן - הסרט כרגע לא באתר שלו).
חוץ מזה הנה דוגמה לסלעים טריים מעשה ידי אדם שהונחו בספוט סודי אי שם בצפון הארץ.
גולש: שרון עדי חיפה. צילום Schesto Photography

sharon_adee_secret_spot.jpg (127.59 KiB) נצפה 2390 פעמים

[Amit]

Benzona
more!

[hoffman10]

אילן
אהבתי את הרומן שלך עם רפו"ל ז"ל
גם לי היה רומן איתו בצבא כשהיה רמטכ"ל
איש ענק במלוא מובן המילה. ציוני אמיתי ואוהב ים!!!!
הוא חסר למי שאהב אותו ואת החיספוס שלו

[יניבי26]

ואוו,סיפור אדיר.אילן,סוף סוף אני רואה שאתה בן אדם אנושי:) ולא מפלצת של גלים ענקיים.
יש לי 2 מסקנות חשובות מהסיפור:
-לא רק לי יש פחדים מגלים גבוהים.
-עכשיו אני יכול להבדיל בין ברוך לאילן.

[adizomer]

אילן - איזה סיפורים!! יא אלוהים...
מכיר את התחושות ואת הפחד.
אני רק רוצה לציין משהו שלא הדגשת - הגלים באותו יום היו פשוט אדירי מימדים!!!
חיפשנו אותך בים הרבה זמן ולא מצאנו. כמובן שבסוף מצאנו אותך עם חיוך מהצד הלא נכון של הבסיס...
ואגב, לי הם הציעו תה...

[caroline]

אילן רומן מרתק!!!
מצער לשמוע שלא הציעו לך אפילו כוס תה...
מניסיוני בהיסחפות, כשיאכטה החזירה אותי לחוף מבטחים, בדרך הציעו לי קפה וגם עוגה...
פעם הבאה תלבש ביקיני והכל יראה אחרת!!
-עכשיו אני יכול להבדיל בין ברוך לאילן. [/b][/quote]
פעם ניהלתי שיחה מוזרה עם ברוך כשאני חושבת שאני מדברת עם אילן, זה היה מביך ... עכשיו קצת פחות

[israela]

סיפור מהסרטים ....
קבלו סרט לפנים !!