מקרה מהיום,
גלשתי היום בבת-גלים, יום נחמד, 20 קשר, מפרשי 5, ים נמוך
כ-200 מטר מהחוף אני נוחת נחיתה קשה מקפיצה ומרגיש שמשהו בציוד נשבר,
בודק ורואה שראש המנור נשבר והמנור מנותק מהתורן, מה עושים?
לא עוברת חצי דקה ומגיע יניב שרואה שאני בבעיה,
יורד למים, שואל מה קורה וישר מציע לגרור אותי,
לאחר כמה דקות גרירה כשראינו שאנחנו לא מתקדמים, אמרתי לו שאני אשחה היות והים לא גבוה.
מי שהיה במצב דומה יודע שזה נראה קרוב אבל עם ציוד במים ורוח חזקה ההתקדמות די איטית.
ליניב היה ברור שהוא לא זז ממני ובמשך כ-30-40 דקות גלש מסביבי כדי לראות שהכל בסדר עד שהגעתי לחוף, זאת על חשבון זמן גלישה יקר.
על החוף כשהודיתי לו, הוא נראה מופתע, כאילו זה הדבר הכי מובן מאליו ואין על מה להודות.
ובכן יש על מה להודות (יעידו גולשים אחרים שלא כ"כ התייחסו..).
טוב לראות שהערבות והאכפתיות הכה חסרות בימינו, לא נעלמו כליל...
