גלשתי בטרומפלדור בתל אביב כאשר אני עם חליפת ציפה וכובע גלישה.
תוך כדי הגלישה חטפתי מכת רוח עצבנית ונזרקתי בעוצה רבה לתוך גל ענק.
הכובע גלישה יצא לי מהראש וירד לצוואר.הכובע עסוי מגומי[כמו החליפת גלישה]וירד לצוואר והתחיל לחזוק אותי בכוח.הגלים עטפו אותי פעם אחר פעם והמצנח נחת למים אחרי שעשה כמה קייט לופים טובים.
אני מנסה בכוח להריים את הכובע חזרה לראש וזה היה בלתי ניתן .אני שותה המון מים מהגלים[מכבסה] .ראיתי שאני לא מצליח להוציא את הכובע מהצאוור.החלטתי שאני משחרר את הקייט.ואז הגיע גל נוסף וערבב אותי שוב במים[המזל שלי שהיה לי אפוד ציפה שהרים אותי ללמעלה.נגמר לי האויר והכוחות.ולדעתי התעלפתי במים בגלל חוסר אויר וכוח.לפתע משום מקום הגיע אלי גילי והריים אותי מהמים כאשר הוא אוחז בי ביד אחד וגורר אותי עם המצנח שלו לכיוון החוף.בחוף בועז וארז הורידו לי את הכובע מהצואר ופתחו לי את החליפה והתחלתי להקיא מים והמון גרפסים והאויר חזר אלי לאט לאט.
אני לא יודע אם ההיתי יכול לרשום את זה היום אם המלאך גילי לא היה מגיע אלי ומחלץ אותי לחוף.בדרך לבית נכנסתי לסרט עם עצמאי אם ההיתי טובע ההיתי משאיר אישה אלמנה ותינוק בן 10 חודשים.
לקח חשוב.לגלוש עם אפוד ציפה.בלי כובע גלישה מגומי.ואף פעם לא לבד.ושוב תודה ענקית לגילי .
קצת סיפור מעניין- אחרי שנשבר לי המנור בהוקיפה במאווי וגיל ליווה אותי החוצה,ראיתי לפני ערמות של סלעים-וכבר הייתי ברדודים-גיל נחת 2 מטר לידי עם הקייט והביא לי את הנעליים שלו.גם חילץ וגם גרם לחילוץ להיות מפנק. אין מילים
