היה ממש סרט. למי שמכיר את הוקיפה, הסלעים שם לא כל כך נעימים והיה באמת סרט.
האמת שאני די משתגעת עכשיו בלי לגלוש. מבינים את ההתמכרות לאדרנלין רק כשאין, אבל באמת שאני משתפרת במהרה ואני מריחה כבר את החצי סוף חיחיחי.
יש לי נזק די גדול בגב וטרפז גב לא בא בחשבון אבל באמת שזמן הפציעה לימד אותי כל כך הרבה... גם על הים וגם על חשיבותם של דברים.
אני אוהבת את הים כל כך שזה לא עשה לי שם טראומת ים, אלא להיפך - הגדיל את הרעב לים וגעגוע עז.
הים חזק ואת זה תמיד ידעתי ונתתי את הכבוד המגיע אבל אדם לא שלט בגלשן שלו ונכנס לי בגב בזמן שהוא ניסה לברוח לצ"אנל, אז אולי בפעם הבאה אני אגלוש בחוף עם פחות גולשים חיחיחיחי (אלא אם כן יהיה סוואל נדיר עם רוח מגניבה ואז אני לא אעמוד בזה).
בקיצור חבריי הגולשים, המצב משתפר ההרגשה טובה ותמיד שמחה
