אצטדיון בת-גלים

[משיח דניאל]

איצטדיון בת-גלים

כבת-גלימי שגר בשיכון סמוך למגרש היה לי "מנוי" למשחקים בימי השישי . הייתי מקדים למגרש יחד עם ה"שופט" שמש שהיה שורק ועושה תנועות שרק הוא הבין אותם. אני זוכר שבחורפים היינו חופרים תעלות לכיוון הכביש כדי שמים ייצאו והמגרש יהיה יבש רק שיהיה משחק !.
כל השבוע יוסי ברגיג [חוואטו] היה מחמם את האווירה והיה יוצר מן מתיחות שהביאה הרבה עניין.
הדבר שהכי זכור לי מהמשחקים הללו היה הסיפור של משה דנינו ז"ל שהיה מפורסם בכינויו מושלה .
בחור נמוך קומה בעל ניתור ותעוזה מדהימים שהיה שוער של קבוצת חוואטו. במהלך אחד המשחקים ניתז הכדור לצמרת עץ האקליפטוס שהיה בסמוך למגרש ונשאר תלוי שם ,ומי אם לא מושלה שאץ רץ וטיפס כמו חתול לצמרת העץ כשאנו מביטים בזריזות שלו בהשתאות ומתפללים שלא ייפול מהעץ וישבור חלילה רגל או יד או....
בדיעבד לצערנו אמרנו שחבל שזה לא קרה כי המשחק היה ערב מלחמת יום הכיפורים שבמהלכו נהרג מושלה ז"ל בגזרת הדרום.
אנחנו כילדים שיחקנו בהצגה ראשונה עד ש"הגדולים" היו באים ואז היינו מתפנים לשולי המגרש כדי לחזות בדרמות.
אחד הקטעים המצחיקים היה כשמילר השוער של אייזינברג חטף טיל מטווח קצר לפדחת והפירוקה עפה לו לצהלות הקהל.
באחד המשחקים שלי באליפות השכונות שבו ניצחנו בגמר את מועדון הגיבורים 5:0 צד אותי האליל דאז רובי יאנג ששלח אותי להתאמן בקבוצת הילדים של הפועל חיפה יחד עם "סייה" שהיה דגם של ברקוביץ משופר. לא הייתי ברוך כישרונות אבל גדול לגילי חזק ונוקשה מה שלא עמד לזכותי בגיל הנוער שבו נאלצתי "לפרוש בשיא" .
כן רבותי היו ימים שלא ישובו עוד ואי אפשר לצערי לתארם בפני דור המחשבים של היום.

[aharon]

דניאל משיח ??? האם זה אותו ילד חייכן ושובב מהמחזור שלי ?

ביקשתי כבר כמה פעמים בעבר מסיה שיכנס ויכתוב קצת על אותם הימים, בנתיים לא נענתי ,
שמח מאוד שהצטרפת לקהילת הנוסטלגיה של בת גלים ספר לנו עוד סיפורים כאלה ואחרים.

[roby young]

ברוכים הבאים דני משיח, עכשיו אפשר לומר שהמשיח הגיע... כולנו שיחקנו במגרש "על יד הפסים" ושם למדנו את רזי הכדורגל ושם פתחנו תכונות לחיים כמו: הגינות, הקרבה, משחק צוות אך מעל הכל את אהבת המשחק. שם היו ויכוחים וצחוק, מריבות והשלמות, מתח והתלהבות וכל הסממנים של המשחק האמיתי של "הגדולים". לכן אני מסכים איתך דני שהמגרש הקטן, הבוצי, המאובק נראה לנו כאצטדיון ושמו יכול בהחלט להיות "אצטדיון בת גלים"
רובי יאנג

[משיח דניאל]

אהלן רובי
אכן איצטדיון בת-גלים ליד הפסים היה אחד ממוקדי הבילוים שלנו אחרי הדייג .
אני זוכר שפעם מנחם בורר הכריח אותי לזרוק רשת לילה וזה היה ביום שישי בצהרים!!! והגורל שלח לנו דג אינטיאס ענק שהבריח לנו הרבה דגים לרשת וכל דג שהוצאתי קיללתי [בשקט] פשוט לא רציתי לאחר למשחק בשיכון!
רובי תהיה בקשר נכין לך "ארסים" לפני שתגיע.
ביי דני

[roby young]

דני יקר,
אם אתה מכין "ארסים", סרגוסים או אפילו בורים אני בדרך...רק שיהיו טריים ושאתה תכין אותם. אולי אפילו נקפוץ למגרש על יד הפסים, תזמין את חוואטו...
רובי

[משיח דניאל]

רובי
במילה אחת - ב ש מ ח ה !!
ביי דני

[ayala]

אח ארסים.... אין על הארסים של בת-גלים....
אני גרה באילת והארסים פה גדולים אבל לא משתווים לטעם של הבת-גלימים !
אני עוד זוכרת את הימים שב05.30 בבוקר הייתי מגיעה לחוף עם שחר בני (שהיה תינוק והיה לבוש בחיתול בלבד) ופינג'אן קפה טורקי, שם כבר היו מחכים לי הדייגים עם ארסים על האש ישר מהרשת.
היו שתי לבנים ומעליהם פלטת מתכת, מתחת היו מדליקים את האש. אפילו לא היו מנקים את הארסים, המרה והקישקע היו נשארים במקום והיינו אוכלים מסביב.
היו ימים שאנשים לא היו קונים ארסים. אמרו שזה דג לא כשר. אז אנחנו חגגנו עליהם. עולה לי הריר רק מהזכרונות.
אני זוכרת שאמנון בעלי היה מביא מהדיג הביתה איזה 20-30 קילו ארסים ואני הייתי מנקה אותם בזריזות. הייתי אלופה בניקוי ארסים.

[כרמל נאוה]

אוי כמה שאמי ז"ל הייתה מתבאסת מהארסים. מנקה, נפצעת ומתבאסת.
וזאת בשביל אחי חיים שהיה מטורף על ארסים.
אחי היה תופס את הארסים עם רובה גומיות כבר כשהיה בן 12.
אתר הדיג היה בעיקר המנחת ליד רמב"ם, אבל גם אתרי דיג אחרים
ליד הקזינו או הספינה הטבועה בחוף השקט, תלוי בעונה ותלוי במידע
המודיעיני היכן נמצאים הדגים.
איתו היו צוללים לדוג יעל אוזן, אשר וולך, אלדד גרפונקל
ועוד רבים רבים.
גם כשהחבר'ה התחילו לצלול עם בלונים, את הדיג באמצעות
רובה נהגו לעשות בצלילה חופשית רק עם מסכה, שנורקל וסנפירים
ואולי גם חגורת משקולות.
נראה לי שזה היה עניין של כבוד כי זה לא הוגן לדוג עם בלונים
את הדגים, זאת מין פלישה למגרש הבייתי של הדגים. צריך לתת להם
צ'אנס והדיג הוא בעיקר אתגר לא רק להביא דגה הביתה.
כל החדר של אחי היה מלא ברובי דייג, תחילה גומיות, אח"כ
רובה לחץ אוויר, הכל על הקירות וצריך להיזהר לא להיתקל בחץ
יחיד או משולש.
האם מישהו מכם יורד כיום לדוג בשבתות עם רובה דיג?

והכי לא נעים לומר ולהתוודות, שאני שנאתי את הארסים ובכלל את
כל דגי הים והתמנונים שאחי הביא. שנאתי את ריח הים ועד היום
כשאני נכנסת לאכול במסעדג, אני מזמינה דג שגדל במים מתוקים.
הדג, היחידי שאני אוכלת שראה מים מלוחים הוא הדניס שמקורו
מבריכות גידול דגים ואיו בו את ריח הים.
אז תשאלו האם דייג שונא דגים? היש עוד בת-גלימי שאינו
אוכל דגי ים?

[משיח דניאל]

אהלן נאווה
בת-גלימי שלא אוהב את ריח הים והדגים הוא לא בת-גלימי אלא אם כן הוא מרח' בת-גלים בירושלים.......

[כרמל נאוה]

אז מהו? טרנס....?

ואחר, נניח כרמליסט, שאוהב את הים והדגים, אז הוא בת-גלימי? ....

רק תגיד, אני אורזת... וממשיכה לאכול את הפילה, הסינטה
והאנטריקוט, והמושטים והפורלים נטולי ריח הים.
אני את ריח הים אוהבת בים ! ובשום פנים לא בצלחת !

שיהיה שבוע טוב.

[משיח דניאל]

נאווה שבוע טוב
הגבתי בבדיחות הדעת ואל תמהרי לארוז את לכל הדעות בת-גלימית "עסלית"