בהוואי רואים את זה המון. מן שילוב של גלשן רוח, לונג-בורד וחסקה.
גלשן ענק שבימים בלי רוח אפשר לתפוס איתו גלים. את הגל עוברים בעזרת
משוט. ראיתי כבר אחד כזה בבת גלים של צבי גרוס.
לדעתי זה פשוט אדיר לבת גלים כי יש המון ימים עם רוח ממש חלשה (היום למשל) וגלים קטנים ושטוחים.
ובמיוחד בקיץ.
ראיתי עכשיו של BIC יש אחד כזה שמתי מביא וגם למיסטרל אני יודע שיש דבר כזה.
אני חושב שעוד חברות של גלישת רוח גם עושות את זה.
הבאסה היחידה זה לסחוב את זה לים כי זה יותר מ 3 מטר אורך.
אבל דבר כזה שמאוחסן במועדון זה מושלם. http://www.bicsportwindsurf.com/product ... &year=2008
אולי בתור התחלה אפשר לקנות אחד כזה כמה אנשים ביחד ולאחסן במועדון.
מתי, כמה עולה דבר כזה?
רובי יאנג וכמובן גם דני משיח שהצטרף אלינו לא מכבר יכולים להעיד שכבר בשנות ה-60 המצילים של הבק דור ירדו גלים של מטר וחצי ויותר עם חסקה והמשוט שימש להיגוי על הגל.
רובי דני ספרו לנו !!!
בשנות השבעים גם המצילים של חוף השקט היו גולשים על החסקה,
אבל אז קראנו לזה ל"תפוס גלים".
נכון שחוף השקט הינו חוף מוגן, אבל כל קיץ היו מספר ימים עם גלי
ענק, ששטפו את שובר הגלים השמאלי. הגלים הגיעו באלכסון לקו החוף
והיו ממש גבוהים וממש היה מסוכן להיכנס למים.
המצילים היו נכנסים עם החסקה וממש עושים הופעות ראווה של מעין
רחיפה על הגלים במהירות. והאמת זה היה מפחיד כי נראה שהם
ממש עומדים להתנפץ על השובר.
בחוף הפתוח היינו תופסים גלים עם מזרן ים מתנפח.
היינו משאירים את כרית המזרון לא מנופחת ויושבים על המזרון בתנועת
רכיבה, ותוך כדי תפיסת גלים מהעומק היינו מרימים את חלקו הקדמי
של המזרן באמצעות הכרית הלא מנופחת וכך היינו תופסים תאוצה.
עליזה שקולניק ואני הננו העורכות של עיתון שכונת בת-גלים "עושים גלים". תושבי בת-גלים המעוניינים לכתוב לעיתון נושאים הקשורים לשכונה מוזמנים לשלוח כתבות למייל: carnav05@gmail.com או להשאיר הודעה במענה הקולי בטלפון: 04-8536697 בצרוף שם ומס' טלפון.
תפיסת גלים
אהלן אקי הזכרתי אותי בנשימה אחת עם רובי יאנג הגדול – תודה!
רובי עבד כמציל בתחנת ההצלה שהייתה ממוקמת ליד הטיילת הישנה ליד הבית של משפחת כהן מהקיוסק. כן היה חוף רחב ויפה עד "שגדולי האומה" החליפו את החול באספלט.
רובי אז היה מושא להערצה גם כשחקן וגם כמציל במיוחד עם סיפור ההצלה שלו בו הוא החיה אישה מבוגרת גם לאחר שהחליטו שהיא בר-מינן! סיפור שאני מספר תמיד לדור המצילים החדשים.
אנחנו כנערים היינו בין אלה שעשו צרות ,היינו נכנסים למים ותופסים גלים עם קרש הצמוד לחזה גם בדגל שחור למורת רוחם של המצילים כמדומני שהמצילים היו אז רובי דני בארוט היום פרופסור לפיזיקה גרעינית בארה"ב ועוזי חקלאי פנסיונר ודייג .
לאחר מכן בנינו בן דודי שמשון משיח ואני חסקה שהייתה עשויה מעצים שונים ומשונים מצופים בברזנט [פיברגלס היה משהו דמיוני] את הברזנט ציפינו בזפת שאותה מצאנו כגושים ליד הקזינו זפת שהמסנו על מדורה ואותה היינו מורחים על הברזנט כדי שלא יחדרו מים. את מסמרי הנחושת לחיזוק הברזנט לעצים היינו קונים בחנות לחומרי בניין של בגדדי מול הסדנה. כמובן שבגדדי שקל לנו את המסמרים על קרטון כדי להרוויח כמה גר'...
דגם נוסף של "סירה" הייתה פיילה מן ארגז מצעים ממתכת שהייתה נכנסת מתחת למיטה עם גלגלים ואותה היינו משיטים בעזרת מוט ארוך כמו גונדולה מתחת לקזינו.
לימים כשרובי היה בשיא תהילתו כשחקן ואנחנו היינו דור המצילים החדש היינו מחכים לים סוער כדי לתפוס גלים עם החסקה ממרחק עצום הים היה מתרומם כשהיינו בתחתית הגל כשהגל שלפנינו היה מסתיר את הבתים של בת-גלים וזו הייתה חגיגה בשבילנו.וכשהיינו תופסים את הגל מבלי ל"הכניס חרטום" ומגיעים עד לחוף החזה היה עומד להתפוצץ מרוב גאווה ! ומה לעשות שאותם "גדולי האומה" החליטו שהאספלט לא מספיק והם בנו לנו את שובר הגלים ששבר לנו את האפשרות והכף בתפיסת הגלים כמו פעם.
כן היו ימים במערב ( בים ).
נוסדתי בינואר 1952 ברמב"ם ועדיין קשור בחבל הטבור לשכונה !
דני,
זה באמת מעניין מאוד הסיפור של שובר הגלים הזה.
חלקנו (גולשי הרוח) כבר התרסק עליו ואיבד שם ציוד רב.
מתי בנו אותו ואיך זה היה לפני זה?
האם היה גל אחד ארוך שהתחיל בקזינו ונגמר בבה"ד
או שתמיד היה שם שובר גלים קטן?
ובכלל לדעתי השובר הזה עשה משהו כן טוב לגולשים כי הוא יצר
את "הבקדור" שהוא אומנם חוף מאוד קטן אבל "עובד" בסערות הגדולות
ביותר בגלל שהשובר הזה מסובב את הגל ומסתיר את הרוח.
אהלן ג'פרי
את שובר הגלים בנו ב-1974 או 1975 ללא תיכנון וללא מחשבה מי שעמד מאחרי זה היה אחד שחשב שהוא מבין בים אבל בטוח שהוא הבין גם הבין בכספים...
השובר האמצעי מה שהפריד בין החוף הרגיל לחוף הדתיים נבנה על יסודות של עמדת תותח שהיתה בנויה בצורה עגולה שכנראה הגן אז על חיל הים הבריטי או על הנמל.
לגבי הגלים הגדולים הם היו מגיעים מכיוון צפון מערב אפשר לראות אותם בימים סוערים במיוחד כשהם נשברים לראשונה במרחק של כקמ' מחוף על שונית תת מימית הרשומה במפה כסלע "ספרטק" בשנות השישים היה ממוקם עמוד ענק על אותה שונית שסימן לאוניות על מקום הסכנה.
העמוד שימש גם את ילדי בת גלים כאתגר שחייה "הגברים" היו מקיפים אותו או בשחייה או בעזרת מזרוני גומי.
נוסדתי בינואר 1952 ברמב"ם ועדיין קשור בחבל הטבור לשכונה !
כדאי אולי לציין כאן גם את מוני ידיד שאגב היה מראשוני גולשי הרוח בחיפה אולי אפילו לפני מולי (אם כי אני לא סגור על זה), את סמיר את ברגיג את עוזי חקלאי את אלי וכמובן רובי יאנג דני משיח ובן דודו שמשון .
אגב דני מה עם שמשון האם אתה יכול לדאוג שגם הוא יתחיל לכתוב כאן???
ואם שכחתי מישהו תקנו אותי.
