צפון מערבית 20 ק', גלשן גלים, ורטיגו 12, קצת אומץ, מעט שכל, והרבה מזל.
אחרי שגלשתי עד המצוף (טעות ראשונה), אחרי שנגמרה הרוח בבום, אחרי שנפל הקייט למים , התכבס בגל ענק והתפוצץ, שחררתי ונשארתי עם הגלשן.
300 מ' מהחוף, שוחה במתינות, עם הזרם, מחליט לצאת בבאק-דור.
מתכנן מסלול הגעה וכניסה למפרצון, מוצא עצמי נמוך מידי במורד הרוח (טעות שניה), ומתחיל לפדל במרץ להגיע לנתיב הנכון.
2 גולשי גלים (שי דנינו וגולש תל-אביבי איתו), מסמנים לי להגיע אליהם מתחת לשובר הגדול, וכשמבינים שאני מנסה אבל לא מצליח, יוצאים בחתירה ומגיעים אלי תוך 40 שנ'.
משם מתחילים לגרור אותי במעלה הרוח ונגד הזרם (נהר אני אומר לכם !)
חתירה מאומצת שלי ושל שניהם, כל אחד בתורו, 20-25 דק' חזקות, ואני בחוף.
שם מחכים לי ומריעים לשני הגולשים שהוציאו אותי בריא ושלם חבורה של כ-10 גולשי גלים, עוטפים אותי במעיל ואהבה, מובילים אותי אחר כבוד לקיוסק לשתות כוס תה חם.
משל : כל הנ"ל.
נמשל ומסקנות :
1. לגולשי גלים יש כתפיים חזקות וחתירה של טורבינות.
2. עדיף לטעות רק פעם אחת.
3. יצאתי שלם.
הערה חשובה : אני שחיין מצויין, יש לי כושר גופני גבוה, אני מכיר היטב את הים, ולא נוטה להלחץ בקלות. כל זה עזר לי מאד. אבל ......... לא יודע באיזה מצב הייתי יוצא בלי העזרה של שני הגולשים האמיצים והחזקים האלו.
לשי דנינו ולגולש השני מת"א : שאפו ענק ! כבוד, אחים, כבוד !
