להלן מכתב הערכה חם ומרגש שנכתב ע"י זאב אלמוג:
לשמוליק, מיקי ומאיר היקרים שלום רב,
בעקבות שיחתי הטלפונית עם שמוליק ומיקי בבוקר שלמחרת המפגש המרגש שארגנתם לרגל מלאת שמונים וחמש שנה לייסוד שכונת בת-גלים, אני חש צורך לסכם שוב את רשמיי מן המפגש הזה ולהודות לכם מקרב-לב על יוזמתכם ועל הצלחתכם הגדולה בקיומו. לרבים מוותיקי השכונה, כמוני, גרמתם התרגשות וספוק רק מעצם ההזדמנות לפגוש את בני דורנו, אך אתם עוד הגדלתם לעשות.
בתוך חודשיים ימים בלבד מיום לידת הרעיון ועד קיום הכנס, הצלחתכם ליצור קשר ולהביא 670 איש מכל קצווי תבל.
לא שכחתם שום פרט בדף המידע וההסבר, בארגון ורישום באי הכנס ואפילו בהענקת תמונת ה"חיים ארלוזורב" ביציאה ממנו. גם ארגון התשלומים והקבלות עבורם נוהלו למופת. זאת חרף המורכבות הנובעת מן הנסיבות.
גיוס האולם והקצאת מקומות החניה על-ידי הבעלים, והארוחה הטעימה שהוגשה – נעשו ב"מחשבה תחילה", ולוח הזמנים הלם להפליא את הציפיות ממפגש מן הסוג הזה.
למרות שלא נעזרתם בפרסום באמצעי התקשורת הוכחתם, כי גם בשיטה של "חבר מביא חבר" אפשר להגיע למספר שיא במניין האנשים שהגיעו, ומספרם היה אף מעבר לציפיות שלכם.
תוכנית הערב נבנתה ברגישות ובמינון נכון, והוגשה בסבלנות אין-קץ על-ידי מיקי הרציג, איתה ואברהם - זאת חרף "רעש ההתרגשות" שהיה קשה לריסון.
ויתרתם בתבונה על תיבול המפגש בהופעות של אמנים מבחוץ. ההתרגשות הגדולה שאחזה בקרב הבאים למפגש והתחושה שזו אולי השעה האחרונה לקיום מפגש שכזה, היה בה די והותר כדי למלא את התכנים של הערב. וההחלטה אכן הצדיקה את עצמה, וזכתה להערכה רבה.
כששקע אבק ההתרגשות בתוכי שאלתי את עצמי, מה גרם להיענות הבלתי רגילה של רבים כל-כך לקריאתכם לבוא אל המפגש הזה, ומניין צמח הצוות שנרתם בכזאת התלהבות וכשרון לארגן את הערב.
אני סבור, שהתשובה נעוצה בייחודה של שכונת-ילדותנו בת-גלים ובאופיים המיוחד של תושביה מאותם הימים. "אדם הוא תבנית נוף מולדתו" אמרתי במפגש ולא פֵרַשתי, ואכן, בת-גלים, הכלואה גיאוגרפית בין ההר והים, הייתה אז נתונה בין פטיש הערבים לבין סדן הבריטים ולא פעם מצאה עצמה במצור אמיתי. "אחדות הגורל" זו ליכדה את תושבי השכונה ויצרה הוויה של קהילה - כפי שאני בעיני ילד זוכר אותה - ייחודית, תוססת ופעלתנית, שיש בה שיתוף פעולה, ועזרה הדדית איש לרעהו. לא הייתה בה מחיצה בין עניים ועשירים, בין דתיים וחופשיים ובין ספרדים ואשכנזים והספורט היה לגורם מלַכּד ומְשַתף של כולנו. לא בִּכדִי הצטיין דורנו בתחומים רבים ומגוונים בכל ענפי הספורט השונים ולא רק באלה הקשורים לים ולבריכה - כדור-מים, שחיה או צלילה מן המגדל - אלא גם בכדורגל, הוקי ועוד. קבוצות הספורט של השכונה הגיעו לרמה כלל-לאומית ובינלאומית אף שהיינו מעטים יחסית; שכֵּן הספורט יָצר מכנה משותף ומלַכֵּד והעניק שוויון הזדמנויות לכולם, אשר חתרו למצוינות והביאו לנו גאווה רבה. האווירה הספורטיבית וההישגים הפיחו בנו תחושות של גאווה, מסירות ומחויבות לקהילה. אין זה פלא, שאתם, הצוות המארגן של המפגש המוצלח הזה, שחוויתם והפנמתם את אותה תחושה של חתירה לשלמות, יישמתם אותה במפגש זה.
אני גא בכם ובשכונת ילדותי בת-גלים, שבה גם גדלו שני בניי גל ועוז, ואני מודה לכם מקרב לב על הזכות שהענקתם לי, לשאת דברים בערב זה. תודה לכל חברי "הועדה המארגנת" שהיו פעילים בארגון המפגש הזה, על הערב הנפלא שהענקתם לנו.
שלכם בידידות חמה,
זאב אלמוג (ליכטשין)
להלן תשובתו של מיקי בשם הוועדה המארגנת:
בקר טוב זאב,
לאחר ההתרגשות שעוררת כשהעברת אלינו את תמונתה המיוחדת של החיים ארלוזורוב,
אתה עושה זאת שנית במלות הסיכום שמצאת לנכון לכתוב לנו, בשעת לילה מאוחרת, שלושה ימים לאחר המפגש.
העיתוי, ובודאי התוכן ובחירת המלים, מצביעים על כך, שגם אתה כמונו, עדיין חווה את ההתרגשות שהיתה מנת חלקנו
לאורך כל הדרך, והגיעה לשיאה בערב המפגש. אין ספק שסיפוריך, והאופן שבו סיפרת אותם, רתקו את המשתתפים
והעצימו את תחושות העבר, ובכך תרמת להצלחת הערב.
אין ספק שרבים מהמשתתפים מודים לנו בלבם ובמחשבתם, אך אתה גם מצאת לנכון להעלות את הדברים על הכתב.
תודה על המלים החמות לסיכום מפורט ורגיש של המפגש. בהסכמתך, כך אני מקווה, אני מעביר את המייל שלך לשאר
חברי הועדה, שכתובותיהם אינן בידך ובהמשך, ברשותך, גם לאתר שלנו.
בידידות
מיקי