אתר בת גלים

ההפרדה היתה מאד פשוטה וטבעית, אלא שיש כמובן 2 בעיות :
1. אזור הגלישה מול שובר הדייגים, שבו יש לפעמים את הגלים הכי-טובים .
2. קייטיונרים שנסחפים ללא שליטה במורד הרוח לכוון המועדון.
לפיכך אני סבור שיש צורך להפריד את אזורי הגלישה באופן קטגורי, בכל אותם ימים שהתנאים אינם מיוחדים, דהיינו בכל ימות השנה פרט לימים ספורים.
הקו המפריד צריך להיות ברור ,וחד-משמעי. לדעתי יש צורך בהצבת מצוף בים במרחק של כ- 150מ' מהחוף מול חוף יהודה, אשר יסמן את הגבול באופן ברור.
בנוגע לשתי הבעיות שציינתי מעלה אין לי פתרון חד-משמעי.
מכיוון שאני גולש גם קייט וגם רוח יש לי בעיה כפולה :
כשאני גולש רוח בגל מול יהודה ממש לא מתחשק לי לראות שם גולשי קייט
כשאני גולש קייט מול יהודה, ממש לא בא לי לוותר על המקום הזה בגלל גולשי הרוח.
יחד עם זאת אני חושב שהפתרון צריך להיות ברור ובלתי ניתן לפרושים וכפל משמעויות., לפיכך אני חושב שפתרונות כמו חוק 5 גולשים,או כל פתרון מיוחד ליום ספציפי, אינם פתרונות טובים, מכוון שתמיד לא יהיו מספיק ברורים לכולם (יהיה גם מאד "נוח" לא להבין אותם)
כרגע, מכיוון שאין לי פתרון טוב , אני מציע שכשאני גולש רוח, שיעופו לי מהעייניים כל גולשי הקייט, וכשאני עם הקייט, שגולשי הרוח לא יבלבלו לי את השכל !!!!!!!
אשמח מאד לשמוע רעיונות (אמיתיים) לפתרון 2 הבעיות שהעלתי כאן.
הדר

לדעתי ההפרדה העיקרית בין קייטים לגולשים צריכה להתקיים בחוף (הנפה והורדה) וזה כבר מבוצע דה פקטו בבת גלים. לגבי הפרדה במים, נכון להגדיר איזור קייטים (מול הכנסייה) ואיזור גולשי רוח ( מול המועדון) אליהם גולשים בני הזן שני לא נכנסים אלא בשל מקרי חירום. איזורים בהם קיימת חפיפה (כמו הריף שבין הכנסיה לחוף "יהודה") הם no Man's Land, ומחייבים אחריות של גולשי קייט ורוח שרוצים לגלוש שם יחדיו. מה שיינצח בסופו של דבר זה האדיבות שלנו במים כימאים ולא חוקים שצריך להיות משפטן (סליחה דורוני) כדי להבין או לאכוף..

העקרון של חמישה גולשי רוח לקוח מההסדר הקיים בחוף בהוקיפה. גם שם יש רצועה לא ארוכה מדי שמתחרים עליה שלושת ענפי הגלישה. עקרון בנוי על כפיפות (ההיפך מקדימות) למי שיוצר את הסיכון ועדיפות למי שחשוף לו. בחשבון הובאו גם האלטרנטיבות וגם יכולות התמרון (כמו בכלי שיט שבהם בעל יכולת התמרון הגבוהה ביותר מפנה לנחות ממנו).
שם מוסםכ ומקובל שלקייט יש יכולת חידוד ותמרון הרבה יותר גבוהה מאשר לגלשן הרוח וגלשן הגלים הוא אחרון. כך גם ביצירת הסיכון. גולש הגלים הוא הפגיע ביותר (הקייט והגלשן רוח עלולים לדרוס אותו) ושניהם חשופים לסיכון שיוצרים המיתרים של הקייט והקייטר או הגלשן שלו בעקבות קפיצה או תרגיל.
בהוקיפה, גולש רוח איננו יכול לגלוש על השבירה המרכזית אם סמוך אליה ישנם יותר מעשרה גולשי גלים. בדרך כלל כאשר הרוח מתחזקת ממש הם יוצאים אבל יש הרב המקרים שפשוט צריך להתאזר בסבלנות או לרדת ולגלוש על השבירה שבמורד הרוח ("ליינס"). מאותה סיבה גולשי קייט לא מורשים לגלוש ולהניף בהוקיפה (אלא אם כן אין גולשי רוח או גולשי גלים במים).
לשמחתנו גולשי הגלים גולשים מול הקזינו וגולשי הרוח נמנעים מלהגיע לשם גם כאשר יש שם רוח יפה וגל טוב.
לגבי הסערות המערביות, ההפרדה מול המועדון, שכרמי מציע, נראית לי קצת צפופה מדי ומחייבת לאסור על הקייטים לקפוץ בגיזרה הזו, אבל אפשר לנסות.

מציע הצעה פשוטה:
אפשר לסגור עקרונית שברוח קיץ - מהמכון עד יהודה זה קייטים.
מהעץ עד הקזינו גלשני רוח.
בימים של מערבית חורף - קייטים בחצי המערבי של הלגונה עד קו המועדון וגולשי רוח מהמועדון מזרחה.

לדעתי בפועל זה פחות או יותר מה שקורה ממילא, למעט כמה חבר'ה שחורגים.

ככה דורון יוכל לקבל את הגל מול יוטבתה בעיר ויהיה מבסוט.

מה דעתכם?

gil_yeh כתב:אני רוצה להבין הקייטים מסוכנים לאחרים ולכן הם מבקשים להפריד אותם משאר משתמשי החוף.
לדעתי עוד קצת פרסומת על הסיכון ויפרידו את הקייטים מהחוף בכלל.
במקום זה מציע שמי שחושב שהוא מסכן אחרים יתרחק מהם את המרחק הדרוש כדי למנוע סכנה.
באילת המרחק בין הגולשים לקייטים הוא 20 - 50 מטר.

הבעיה לא עם הקייטים שחושבים שהם מסכנים אלא עם אלה שלא מבינים שהם מסכנים ולכן דרושה הפרדה ברוח הדברים של דורון.

לדעתי צריך לקרוא לגולשי הקייט - גולשי קייט או גולשי מיצנח
ולגולשי הרוח - גולשי מפרש.

הרי 2 סוגי הגלישה הם בעצם גולשי רוח וההבדל הוא באמצעי לתפיסת הרוח ( מפרש או מיצנח)

אני רוצה להבין הקייטים מסוכנים לאחרים ולכן הם מבקשים להפריד אותם משאר משתמשי החוף.
לדעתי עוד קצת פרסומת על הסיכון ויפרידו את הקייטים מהחוף בכלל.
במקום זה מציע שמי שחושב שהוא מסכן אחרים יתרחק מהם את המרחק הדרוש כדי למנוע סכנה.
באילת המרחק בין הגולשים לקייטים הוא 20 - 50 מטר.

ועל זה נאמר, ויפה שעה אחת קודם.

מציע לקיים פגישה בנושא.

לפי דעתי אין צורך להמציא את הגלגל ואפשר להשתמש בנסיונם של אחרים.

אני מציע שההפרדה תהיה כזו:

1. כאשר יש חמישה גולשי רוח או יותר מול המועדון, קייט יחדד לרוח ויגלוש במרחק בטוח מן הגולשים. לא פחות מחמישים עד מאה מטר ובאופן שבו לא תהיה ביניהם שום חליפה ולא יווצר סיכון לאיש.

2. כאשר יש למעלה מחמישה קייטים מול הכנסיה, גולש רוח ירד מן הרוח לפחות חמישים עד מאה מטרים או ייכנס במכון.

3. לא מיותר לחושב על מצוף סימון בין החופים ועל נקודה על החוף שניתנת לזיהוי.

4. לא מיותר לחשוב על חוק עזר עירוני ועל הסמכת חברים מבינינו בתור פקחים שיותרשו לתת אזהרות וגם להטיל קנסות או לחייב גולש או קייטר לצאת מן המים.

5.עד כה נהננו ממידה יותר מאשר נדיבה של מזל. אבל החוף הפך למאוד פופולארי והמון מצטרפים חדשים וזה יהיה מאוד מצער אם תהיה כאן תאונה קשה.

6. לגבי קייטים שנסחפים לכיוון המועדון - זה עלול לקרות. אם אפשר להושיט עזרה מה טוב ואם לא - פשוט להיזהר.

7.אני מציע שבעניין הזה לא נגלה יותר מדי מזרח-תיכוניות ואין שום סיבה לחייך בהבנה למי שיפר את הכללים ויסכן את עצמו ואותנו.

8. אם מישהו מכם מזהה שישנו גורם שבפוטנציה עלול להגלות מנטליות מורדת (נגיד כי הוא כבר גולש רוח שנים מול הכנסיה ומי אתם שתגידו לו או תיאור דומה לגבי קייט במועדון - אז רצוי מאוד שחברים אישיים שלו יבצעו את שיחות ההסברה על מנת שלא יהיו חלילה מקרים של שימוש בטונים לא חבריים וחלילה אלימות.