על ידי roniza » 14 מאי 2009, 22:08
מי שמשה אותה מהמים קיבל היום את אות הנשיא.
בכל מקרה אני רוצה לחזור כאן על משהו שכתבתי אצלי באתר בעקבות האירוע הזה שנוגע לכל אחד מאתנו.
ריאליטי
המקרה המצער של יסמין פיינגולד מראה עד כמה הדרדרנו כחברה. אין לי ספק שמקרה כזה לא היה יכול לקרות לפני שנים מעטות בלבד. סיבה אחת, אולי לא העיקרית, נעוצה בטלוויזיה המודרנית ובעיקר בז'אנר תוכניות הריאליטי. זה נשמע תמוה אבל זאת דעתי. מעל 40 איש עמדו על הגדה וצפו בפירפוריה של הטובעת עד שפסקו ואיש לא העז להיכנס למים עד שלא הגיע אדם מבוגר שמצפונו לא קהה ושחינוכו כאדם וכאזרח לא נשכח בעוד כל השאר נטועים במקומם וצופים בדרמה. מה יעלה בגורל המתמודדת? האם תצליח להפוך את הסירה או שתודח. הגיע הזמן שנתעורר. המציאות אינה סידרה. החיים אינם הפקה. אין אח גדול. מי שעומד מנגד בזמן שאדם אחר טובע אינו נקי, אינו זכאי, אינו יכול להקרא אדם. לא יעזור שום תרוץ. המים אמנם מזוהמים אבל לא נשקפת מהם סכנת חיים. אני גר מאות מטרים בודדים ממקום האירוע ומכיר את המקום היטב. בפארק מתאמנים מאות גברים ונשים, בריאים וחסונים. מול הסירה ההפוכה עברו בוודאי עשרות מהם ולא הושיטו עזרה. זהו אות קלון. תעודת עניות לנו כחברה.
חשוב שכולנו נזכור את חובתנו האזרחית להיחלץ תמיד לעזרת כל אדם במצוקה בים וביבשה. מאז שהתחלתי לגלוש הגעתי מספר פעמים למצבים בהם נזקקתי לעזרה. למזלי בכל פעם באו לעזרי. ביחוד בים, מוטלת עלינו חובה מוסרית לפקוח עיניים ולהשגיח זה על זה ובכל מצב שבו נראה שיש סיכוי שמישהו נקלע למצוקה להגיע אליו, לוודא שהכל כשורה ולהושיט עזרה במקרה הצורך.
מצד שני, וכאן אני מעדתי לא פעם, מוטלת עלינו גם החובה להיזהר ולשמור על עצמנו כיוון שאם נקלע למצוקה אנחנו עלולים לסכן אחרים שיבואו לעזרנו, כפי שאמרו חכמנו, טובעים השנים מן האחד.
מי שמשה אותה מהמים קיבל היום את אות הנשיא.
בכל מקרה אני רוצה לחזור כאן על משהו שכתבתי אצלי באתר בעקבות האירוע הזה שנוגע לכל אחד מאתנו.
ריאליטי
המקרה המצער של יסמין פיינגולד מראה עד כמה הדרדרנו כחברה. אין לי ספק שמקרה כזה לא היה יכול לקרות לפני שנים מעטות בלבד. סיבה אחת, אולי לא העיקרית, נעוצה בטלוויזיה המודרנית ובעיקר בז'אנר תוכניות הריאליטי. זה נשמע תמוה אבל זאת דעתי. מעל 40 איש עמדו על הגדה וצפו בפירפוריה של הטובעת עד שפסקו ואיש לא העז להיכנס למים עד שלא הגיע אדם מבוגר שמצפונו לא קהה ושחינוכו כאדם וכאזרח לא נשכח בעוד כל השאר נטועים במקומם וצופים בדרמה. מה יעלה בגורל המתמודדת? האם תצליח להפוך את הסירה או שתודח. הגיע הזמן שנתעורר. המציאות אינה סידרה. החיים אינם הפקה. אין אח גדול. מי שעומד מנגד בזמן שאדם אחר טובע אינו נקי, אינו זכאי, אינו יכול להקרא אדם. לא יעזור שום תרוץ. המים אמנם מזוהמים אבל לא נשקפת מהם סכנת חיים. אני גר מאות מטרים בודדים ממקום האירוע ומכיר את המקום היטב. בפארק מתאמנים מאות גברים ונשים, בריאים וחסונים. מול הסירה ההפוכה עברו בוודאי עשרות מהם ולא הושיטו עזרה. זהו אות קלון. תעודת עניות לנו כחברה.
חשוב שכולנו נזכור את חובתנו האזרחית להיחלץ תמיד לעזרת כל אדם במצוקה בים וביבשה. מאז שהתחלתי לגלוש הגעתי מספר פעמים למצבים בהם נזקקתי לעזרה. למזלי בכל פעם באו לעזרי. ביחוד בים, מוטלת עלינו חובה מוסרית לפקוח עיניים ולהשגיח זה על זה ובכל מצב שבו נראה שיש סיכוי שמישהו נקלע למצוקה להגיע אליו, לוודא שהכל כשורה ולהושיט עזרה במקרה הצורך.
מצד שני, וכאן אני מעדתי לא פעם, מוטלת עלינו גם החובה להיזהר ולשמור על עצמנו כיוון שאם נקלע למצוקה אנחנו עלולים לסכן אחרים שיבואו לעזרנו, כפי שאמרו חכמנו, טובעים השנים מן האחד.