אתר בת גלים

המקרה קשה ועצוב מאוד, ולא יוצא לי מהראש מה עבר עליו... תנחומים למשפחתו, חבריו ולקהילת הגולשים שהיה חלק ממנה (אני חושב שפגשתי את עמיאל בחוף ועמרי ואני עזרנו לו לסחוב ציוד חזרה למועדון לאחר היסחפות לפני מס' שבועות)

באותו היום (חמישי) גלשתי בשעות הצהריים והרוח הייתה חזקה מאוד - עם מפרש 5 מתוח היטב והגלשן היותר גדול שלי (103L) היה מאוד קשה להשתלט על הציוד. הרוח הגיעה ממש עד המועדון בגאסטים (מה שבד"כ לא קורה במזרחית) ובחוץ הייתה ממש תחושת מלחמה בואך למצוף הצהוב. יצאתי כדי להזיז קרדן והרוח לאט לאט מעט התמתנה.

לפני כ-5 שנים קרה לי סרט במזרחית שבמזל נגמר אחרת. בהיותי צעיר וטיפש יותר נכנסתי ביום של מזרחית עזה עם ציוד גדול מדי ולא מתאים, וכנראה גם לא מספיק ניסיון. כ200מ' מהחוף עפתי בבליסטרה של אוברפאוור, המפרש נטרק על הגלשן וכשניסיתי להרים עם חבל גיליתי שאחד החלונות הראשיים פשוט נקרע לרוחב. לאחר מס' נסיונות להרים מפרש ולגלוש לחוף ראיתי שאין מצב והתחלתי לנסות לשכב על הגלשן (עם המפרש מחובר) ולחתור לחוף. קצב הסחיפה לעומק היה פשוט מפחיד, ומצד שני החתירה מתישה ולא מרגישים כל התקדמות. באותו היום היו המון גולשים במועדון, אך דווקא אז לא שמו לב ככל הנראה שנסחפתי. מס' דייגים שעבדו על הסירות שלהם ליד הכנסיה הבחינו בי ועקבו אחרי עם משקפת, ואף הזעיקו משמר חופים לחילוץ - אך לרוע המזל כמה שעות קודם לכן הלך המנוע של הכלי שלהם לאחר חילוץ קייטר בהיפוטרמיה שגם כן נסחף....(הם גם התקשרו למשטרה, שבאותה העת חיפשה בכל הצפון אחרי אסיר נמלט - ונשלחה ניידת בשביל לוודא שאני לא הוא...).
השחייה עם הציוד בכאלה תנאים קשה מאוד גם פיסית ובעיקר מנטלית, מפני שממש מרגישים שנסחפים הרחק מהחוף, וכמו שציינתי בקושי מרגישים שהשחייה עוזרת במשהו. מנסיונות שונים שעשיתי גיליתי שהכי קל היה לשחות במים (שבד"כ כלל גם יותר חמים מן האויר שבחוץ במזרחית) כאשר כורכים את חבל ההרמה סביב כף הרגל, ומנוחה על הגלשן מדי פעם (תוך שמירה על פרופיל נמוך ככל האפשר).בסופו של דבר ממרחק של כחצי ק"מ צפון-מערבית למועדון שחיתי עם הציוד במשך למעלה משעה וחצי עד שיצאתי בכנסיה באפיסת כוחות.
לאחר ה"חוויה" הטראומתית נמנעתי מגלישה כמעט לגמרי במשך כשנתיים , עד שחזרתי לספורט.

המסקנות שלי דומות לרוב מה שכבר ציינו כאן כולם, אך העיקר הוא בהמנעות מראש מכניסה למצבים כאלו ע"י שיקול דעת, הצבת גבולות לעצמך והכרה ביכולותיך - כשזה גדול עליך, פשוט הישאר בחוף.

בנוסף, ברמת המועדון - פשוט לא נתפס אצלי איך זה שאין במועדון משקפת מקצועית וגדולה (ולא מה שאלעד סידר בעצמו- הוא באמת עושה כמיטב יכולתו ומעבר), שלא לדבר על כלי חילוץ אמיתי ולא איזה קיאק מסכן.

אני מצטרף לבקשה לפרסם את כל מספרי הטלפון לחירום שכזה.

ושוב - המקרה פשוט טראגי ועצוב. בבקשה לכולם - תשמרו על עצמכם כדי שלא נדע עוד צער

עמיאל ואשתו ימית

בתחילת העונה, במזרחית חזקה (מפרש 4.4) מצאתי את עצמי עם קרדן קרוע לאחר מהפך בחוץ. גלשתי עם חבר והיינו מעל קו הגלישה. החבר חזר לחוף להביא לי קרדן וגולש אחר גלש סביבי לוודא שאפשר יהיה לאתר אותי (תודה לאבירן יעקב ועידן!). עד כאן פעלנו בדיוק כפי שממליץ ארנון אז אין לי מה לחדש ולהוסיף לדברי חכמים פרט למסקנה שלי שהיא קצת שונה:

ברוח חזקה כשברור שאין סיכוי לחתור לחוף (וגם אם יש ספק) אסור לדעתי לעלות על הגלשן בשום אופן אלא להשאר במים. אני שוקל 80 ק"ג והגוף במים משמש כעוגן בלתי רגיל. החבר שלי חזר לאחר כ -20 דקות (!!) ובזכות זה שנשארתי במים, רגוע ולא מאבד אנרגיות נסחפתי לא יותר מ-50 מטר. לאחר שהרכבתי את הקרדן חזרתי בחידוד אחד למועדון.

אין לי שום ספק שאם הייתי עולה על הגלשן, גם הייתי מאבד אנרגיה וגם הייתי מוצא את עצמי תוך דקות ספורות מעבר לקו המכון.

נכון שהזרמים במים יגרמו להסחפות. אבלהיא בטלה בשישים לעומת מצב שאנחו על הגלשן ללא שום גרר ושהגוף שלנו הופך למעשה למעין מפרש קטן.

ברוח OFFSHORE חזקה כשזה לא ריאלי לחתור לחוף יש להגדיל את הגרר ככל שניתן -

• להשאר במים ,להחזיק בציוד
  לתת לגוף ל"נוח" במצב אנכי כדי להגדיל את הגרר (לא לשחות !!!).
  לא לשחרר את את המפרש.
  לשמור על פרופיל נמוך מחוץ למים - לוותר על נסיונות של ווטר סטראט או הרמת חבל ולא להתיישב על הגלשן כל עוד סיכויי ההצלחה נמוכים.
  לשמור על כל קלוריית אנרגיה בגוף.
  אם אין שבר בציוד לחכות בסבלות (רבה) להזדמנות להרים מפרש ולחזור לחוף (כלשהו...)

לא לעזור לרוח לסחוף אותנו החוצה!

אדגיש שהכללים בסערות או שהים פשוט לא מאפשר את זה, הם שונים כפי שתיארו כבר כאן.

אסיים עם שתי בקשות:
1. אם למשפחה אין התנגדות, אולי אפשר להעלות תמונה של הגולש ומספר מילים עליו. אני משוכנע שכמוני יש רבים שאולי מכירים אותו אבל לא יכולים לקשר אותו לשם.
2. לפרסם מספרי טלפון לחירום שיש להתקשר אליהם לפי הסדר ולהסביר אם יש נוהל מסויים ו/או איזה תגובה לצפות מכל גורם.

תנחומי למשפחת הגולש.

אני בדרך כלל מגיע לגלוש במזרחיות עם חברים.
במקרה שקרה לפני 3 שנים חבר שהגיע אתי הרכיב 4.3 ונכנס במזרחית.
הוא נשאב לים וכשניסה לעשות מהפך נפל למים. הרוח היתה חזקה והוא לא הצליח לעשות ווטרסטארט. מכיוון שלא ראיתי אותו יצאתי החוצה והתחלתי לחפש אותו. לשמחתי הוא לא היה רחוק מהחוף והניסיון בים לימד אותו לא לשחות נגד הרוח.
שוחים באלכסון וכך מנצלים את הטופוגרפיה של ראש הכרמל. בסוף הוא הצליח לצאת בחוף יהודה ואת הציוד כבר סחבנו ביחד למועדון. מאז החבר גולש עם מארז אטום לסלולארי. זה הרבה יותר בטוח.
מסקנה שלי היא שאם נפלתם לא רחוק מהחוף ואף אחד לא מושיע, שחו באלכסון לכיוון המכון. ברגע שמגיעים למים הרדודים המצב נהיה יותר קל. אם זה לא עוזר או שאתם רחוק מהחוף מרימים טלפון לשיטור הימי.
לא פחות חשוב שידעו שאתם במים ומתי אתם אמורים לצאת.

שלום לכולם.

קודם כל גם אני משתתף בתנחומים כמו כולם ,המקרה ממש קשה לכולנו אני חושב שלכל מי שגולש ואוהב את הים קשה להבין שהים יכול להפוך יום של שמחה וחופש ליום שחור של עצב וכמה זה נורא שזה קורה.
אני גם חושב שכל אחד מבין כמה זה היה יכול להיות הוא באותה מידה כי כולנו עושים המון שטויות ביום גלישה ומודעים לזה באותו הרגע.
אנחנו שמחים במושגים של "רוח פצצה וגל בן זונה" וכנראה לא זוכרים שכניסה לים בשני המצבים זו בעצם "סכנה"תרתי משמע.וברגע שמשהו מחליט להרכיב ולהכנס למים ולגלוש הוא בעצם מציב את עצמו בסכנה גדולה או קטנה מי יודע איפה נמצא הגבול??? כל אחד בטוח שלו זה לא יקרה ושבשבילו זה הכי בטוח בעולם.
מכל מה שנכתב פה רבות ע"י אנשים שחלקם הלא מועט כבר חטף ולא פעם על הראש מהים ויצא בשלום כולל אותי.אפשר לסכם ולומר שעד שכל החלומות על חופים מסודרים ואביזרים יצאו לשוק אפשר להסתפק ב 5 כללים שהם ברי ביצוע באופן מיידי קלים וברורים.
1.ציוד תקין לחלוטין שזה כולל גם חליפות מתאימות לעונה הספציפית.
2. לאכול ולשתות כמו שצריך לפני הגלישה.ולא לגלוש עד אפיסת כוחות.
3.לגלוש לפחות 3 גולשים ביחד קרה משהו אחד יוצא ואחד נשאר עם זה שבצרה.,וזה כלל עולמי בכל מועדון גלישה שמכבד את עצמו.
4.להסתכל על הים כמה דקות ולהחליט לבד איך לנהוג (הכוונה ליכולת אישית)
5.להודיע וזה הכי חשוב להראות את עצמכם ולהודיע על היציאה לים.
6.האחרון זה כלל שאמא שלי למדה אותי שהתחלתי לגלוש גלים בגיל 12 וזה כלל בונוס לא לגלוש לקיבינימט שאף אחד לא רואה אותך,להשאר קרוב לאחרים במקום שאם קורה משהוא מיד יעזרו לך,
חברה תעשו את זה, ותעבירו את זה הלאה למתחילים ותגלו שהספורט בטוח לחלוטין.
זהו שלא נדע כולנו צער כזה שוב,זה האדם ה2 בתקופה קצרה שהולך וזה לא מתאים לנו .

כבעל נסיון עשיר במזרחיות בחיפה אני ממליץ להוציא מהראש כל רעיון של לשחות / לחתור נגד מזרחית חזקה - זה רק מכלה את כל הכח ולא מתקדמים מטר!! בעצם גם נגד זרם חזק אין הרבה טעם להילחם - במקרה הזה לתת לזרם לקחת אותך החוצה ואז לנסות לחזור באיגוף. לדעתי במקרה של צרה במזרחית צריך להיצמד לגלשן בכל מחיר, לשמור כוחות וקור רוח ולסמן לעזרה - כי זה פתרון המעשי היעיל ביותר כנראה.

בזמנו (שנות השמונים העליזות) היינו גולשים במזרחיות לאורך חוף הכרמל "הדרומי" במרחק מטרים ספורים מהחוף. במקרים של מהפך לא מוצלח והתרחקות מעבר לגובה "מתניים" במים (כ-10~20 מטר מהחוף בלבד!) ולא היה סיכוי לשחות חזרה נגד הרוח והצ'ופים - לא בחתירה על הגלשן, לא בשחיה ולא בצלילה (למי שחושב שיוכל לצלול ולהתקדם מתחת לפני המים והרוח). גם גרירה ע"י גולש אחר זה בלתי מעשי בעליל. מי שנאלץ להתמודד עם בעיה כזו מבין ויודע זאת היטב - יש להתייחס לים בכבוד הראוי לו!

לכן אני גם לא ממליץ לנתק את המפרש מהגלשן (וממש לא מקמצנות), ועוד:
בפעם הבאה שקונים מפרש - עדיף לדאוג שיהיה בצבע זרחני בולט (צהוב למשל).
בענין הזה אני ממש לא מבין את המפרשים השקופים של גויה למשל.
בטרפז כדאי להעמיס כמה שיותר - חבל, משרוקית, סטיקלייט, זיקוק - לכל צרה.
וגם קסדה זה ראש טוב - לא רוצה למצוא את עצמי בלי הכרה אחרי בומבה מהציוד בשום ים.

וזומר צודק, אני זוכר את היום והמקרה בבהירות -
זה היה במחצית השניה של שנות השמונים, היה ים נדיר ביותר עם מזרחית אדירה ו-3 שורות של גלים ארוכים מאוד בגובה מטר/מטר וחצי לאורך כל חוף הכרמל. אישית ויתרתי על היום בגלל הסיכון הברור. מסתבר שהבחור (לא ילד, בשנות השלושים לחייו) יצא את הגלים לגלוש מאחוריהם ולא חזר. הציוד אותר כעבור מספר ימים ונדמה לי שהוא עצמו לא אותר.

אחרון, כמו שנאמר: בים כזה לא נכנסים לבד ובלי שמישהו מיודע ועוקב.
בטח לא מתחילים, ועוד עם ציוד כמו שמשתמע כאן שאינו מתאים בעליל לתנאים ויקשה גם על מקצוענים!! למי שאינו מכיר את הים היטב, ים במזרחית (ובפרט במועדון) יכול מאוד להטעות - הים חלק לגמרי בלי גלים והרוח ליד החוף באה במכות פתאומיות ופראיות. מתרחקים כמה מטר ולפתע צריך מיומנות וכושר גבוהים כדי לחזור לחוף מבטחים. אל תהיו לי גיבורים!!

מקווה שהמילים הללו יעזרו לאחרים.
תנחומי הכנים.

[quote][/quote]

[quote][/quote]

חברים
שורש הבעיה אצל גולשים מתחילים שהם לא מודעים לסכנות ולא משוטטים בפורומים כדי לקרוא את ההזהרות החשובות הללו

יש צורך מידי לדרוש מהעריה להציב שלט בחוף המזהיר כי הגלישה ברוח מזרחית הינה מסוכנת ושבעבר היו מספר מיקרים של מוות!
ברוח מזרחית חובה לגלוש בזוגות!
מספר טלפון של המשטרה הימית.

הודעה שפירסמתי בפורום של מתי ב 2006


נשלח ב : 13/1/06 ב 01:32 | IP נרשם

--------------------------------------------------------------------------------


חברים יקרים

שנים רבות גלשתי במזרחיות וחשבתי לעצמי שברוח של 20 קשר ניתן לשחות חזרה לחוף במקרה הצורך

ביום רביעי שעבר ניתבדתי בדרך הלא נעימה: מיד לאחר שעברתי את הריף (שדות ים - רוח 20 קשר ים שטוח ויפה) שמעתי רעש מוזר מהתורן - החלטתי לחזור לחוף ולבדוק אותו - במהפך התורן נשבר!

שחיתי ללא הפסקה 40 דקות ולא התקדמתי אפילו מטר אחד!

לפני שנכנסתי למים בקשתי מ 4 חברים לשים עיין - ואכן הם הבחינו בי והזעיקו אופנוע ים! (תודה!!)

עצתי לכול גולש במזרחיות - לגלוש עם בן זוג או לוודא שמישהו יודע שניכנסתם למים-וכמובן מתי אתם אמורים לצאת, ובמידת הצורך להזעיק עזרה! (אל תנסו לגרור!)

לכל מי שעדיין חושב שהוא יכול לשחות במזרחית חזרה לחוף - אני מציע לו לעשות ניסוי קטן - לנסות לשחות עם הציוד (כשהוא תקין) מול הרוח 10 דקות על השעון - מבטיח לכם שזה ישכנע אותכם שזה בלתי אפשרי

"יש אנשים שמטפסים על הרים
יש אנשים שקופצים מגבהים..."

ויש כאלו שאוהבים ים וגלים. לא נשכח שעמיאל זכרונו לברכה אהב לגלוש. נכון הוא טעה ואף שילם את המחיר היקר והנורא ביותר.
אני אציע שמחיר זה לא יהיה לחינם, בואו ננהיג את הנהלים והתובנות שיבטיחו את אי הישנותו של מקרה כזה.
כמובן, אין יותר חשוב מכללי זהירות אישית. אך נהלים ותובנות יעזרו להציל אנשים גם אם הללו שגו בהערכותיהם וחרגו מכללי זהירות. כמו כן, יעזרו לחנך את הגולשים לזהירות ואחריות בים.

כבר ראיתי שמישהו הציע מערכת שאף אני הגיתי בה מיד לאחר המקרה.
מערכת מבוססת על הודעות/שיחות מהטלפון הסלולרי על מנת לעדכן שהגולש נכנס ויצא.
לדעתי מערכת מעין זו חיונית ברוחות "אוף-שור" ואני מתכוון לדחוף להקמתה.
אני מזמין את כל מי שמעוניין להשתתף ולעזור במימוש/רעיונות/ או מה שלא יהיה ליצור עימי קשר.

משתתף בצער המשפחה,
שרון זגורי

אני פעם נסחפתי במזרחית. בערך מול הכנסיה בעומק 200 מ' החלטתי לנתק את המפרש ולחתור לחוף. טעות גדולה!!! לא הצלחתי לשכב על הגלשן ולחתור בצורה יעילה. כשהבנתי שזה לא עוזר, שחיתי חזרה למפרש וניסיתי לחבר אותו חזרה אבל לא הצלחתי, זה מאוד מאוד קשה במים. לשמחתי הזעיקו את המשטרה והם הוציאו אותי מהמים.
המסקנה שלי - לא לנתק את המפרש:
1. גם ככה אי אפשר לחתור על הגלשן
2. המפרש במים מאט את הסחיפה
3. אם רוצים לעמוד ולנופף, עוזר שיש את המפרש ואת חבל ההרמה שיתן קונטרה
4. ההנחה שלי היא, שעם המפרש יש יותר סיכוי שיראו אותי במכ"ם

בעניין החתירה על גלשן.
לפני שנתיים היתי נכנס לחוף השקט במזרחית עם קיאק נהרות.
את הקייט והציוד היתי סוחב בתיק גב.
חתירה של 200 מטר במזרחית של 25-30 היתה על גבול היכולת שלי.
אין לדעתי שום סיכוי לחתור נגד רוח חזקה בשכיבה על גלשן,בטח למי שלא מיומן בזה.

אחרי שנתיים בסאן פרנססיקו שהייתי גולש כמעט כול יום בין אוניות משא זרמים משוגעים והמון תנועה של סירות תיירים
הגולשים תמיד היו לוקחים איזה מכשיר קשר עם התחנה של השיטור הימי וכמובן בריק (פצצת עשן )ותמיד זה היה עוזר ובמיוחד שזה לא חוף מוכרז
על בטיחות לא מתפשרים כמו שארנון אמר
תנחומים למשפחה