על ידי carmicarmi » 17 פברואר 2009, 10:10
מייל עדכון שקיבלתי היום מירון חנן, נציג הירוקים במועצת העיר:
שלום רב,
כזכור, בכוונת המועצה האזורית חוף הכרמל, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ומינהל מקרקעי ישראל, היה להסדיר את פיתוח החוף הצפוני של שמורת חוף הבונים כחוף רחצה מוסדר (במיגבלות), כולל הקמת סוכת מציל, שירותים ומקלחות, סככות, מגרש חנייה לכ- 800 כלי רכב ואף להתיר הקמת מסעדה במקום. בנוסף תוכננה טיילת בעורף החוף ואתר עורפי להקמת אוהלים ללינת לילה. ההליך בוצע בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר כולל החברה להגנת הטבע, אך השיתוף הופסק בהמשך ביוזמת החלה"ט, לאחר שראו כי כוונת המתכננים נחושה להמשיך בפיתוח המוצע בניגוד לדעתם. כחלק מהתוכנית ביקשו היזמים להרחיב את שטח שמורת הטבע המוכרזת צפונה ובכך להביא לאכיפה מוגברת מצד רשות הטבע והגנים גם בקטע הזה (כולל חוף הרחצה המוסדר).
התארגנות של אזרחים הנהנים מהחוף במצבו הקיים, ביחד עם החלה"ט, הביאה למאבק ציבורי חריף ששיאו היה בהפנינג גדול שאורגן בחודש דצמבר האחרון ושורה של פעילויות נוספות ופנייה לכלי התקשורת כנגד התוכנית וכן בהגשת ערר לועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה כנגד אישור התוכנית.
במקור, כוונת היזמים היתה חיובית: תיעול האורחים והאזרחים המגיעים לחוף לכיוון צפון השמורה, תוך יצירת מנגנון אכיפה כנגד מי שנוסעים עם רכבם על החוף, לנים באזור הטלת הצבים, משליכים כמויות פסולת גדולות, מחנים את רכבם במקומות הפוגעים בסביבה ועוד.
ברקע עמדה גם שאלת העלויות הגבוהות של תחזוקת וניקיון החוף שנפלו ברובן על המועצה האזורית, מתוקף היותה אחראית על קיום חוק שמירת הניקיון בשטח שיפוטה, בעוד שהמועצה לא נהנתה למעשה משום הכנסות שיפצו אותה על כך ושוב מתוך חרדה אמיתית לגורל החוף והשמורה בהיות האזור אתר משיכה לכ- 160,000 איש בשנה.
ועדת הערר שאליה פנתה החברה להגנת הטבע קיבלה את טענות המתנגדים ונימוקיה המרכזיים היו ברוח הזו:
קיימת סתירה בין הקמת חוף מוכרז והקמת מסעדה ומתקנים שונים לבין הגדרתו של המקום כשמורת טבע שמטרתה שמירת נכסי טבע טבעיים כהוויתם.
מטרת הרחבת שטח השמורה צפונה והכרזתו כחלק משמורת הטבע לא נבעה דווקא מהייחוד של המקום ביחס לשאר חלקי השמורה, אלא כדי להסדיר את האכיפה מצד רשות הטבע והגנים והקמת החוף המוכרז ומגרשי החניה הגדולים נועדה למשיכת הקהל צפונה כדי לצמצם הגעה ופגיעה בשאר חלקי השמורה שמדרום.
החוק מאפשר אמצעי אכיפה כנגד כל המפגעים המתוארים גם ללא הכרזת המקום כשמורת טבע.
לציבור יש צורך הן בחופים מוכרזים (וכאלה יש בסביבה הקרובה בנווה-ים ובחוף דור) והן בחופים טבעיים ולא מוכרזים ועובדה שהמקום מושך קהל כזה בהמוניו.
הועדה מחזירה את התוכנית לדיון מחודש בולחו"ף עם המלצות ברוח זו, כפי שמפורט בקובץ המצורף.
בברכה,
ירון חנן
מייל עדכון שקיבלתי היום מירון חנן, נציג הירוקים במועצת העיר:
שלום רב,
כזכור, בכוונת המועצה האזורית חוף הכרמל, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ומינהל מקרקעי ישראל, היה להסדיר את פיתוח החוף הצפוני של שמורת חוף הבונים כחוף רחצה מוסדר (במיגבלות), כולל הקמת סוכת מציל, שירותים ומקלחות, סככות, מגרש חנייה לכ- 800 כלי רכב ואף להתיר הקמת מסעדה במקום. בנוסף תוכננה טיילת בעורף החוף ואתר עורפי להקמת אוהלים ללינת לילה. ההליך בוצע בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר כולל החברה להגנת הטבע, אך השיתוף הופסק בהמשך ביוזמת החלה"ט, לאחר שראו כי כוונת המתכננים נחושה להמשיך בפיתוח המוצע בניגוד לדעתם. כחלק מהתוכנית ביקשו היזמים להרחיב את שטח שמורת הטבע המוכרזת צפונה ובכך להביא לאכיפה מוגברת מצד רשות הטבע והגנים גם בקטע הזה (כולל חוף הרחצה המוסדר).
התארגנות של אזרחים הנהנים מהחוף במצבו הקיים, ביחד עם החלה"ט, הביאה למאבק ציבורי חריף ששיאו היה בהפנינג גדול שאורגן בחודש דצמבר האחרון ושורה של פעילויות נוספות ופנייה לכלי התקשורת כנגד התוכנית וכן בהגשת ערר לועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה כנגד אישור התוכנית.
במקור, כוונת היזמים היתה חיובית: תיעול האורחים והאזרחים המגיעים לחוף לכיוון צפון השמורה, תוך יצירת מנגנון אכיפה כנגד מי שנוסעים עם רכבם על החוף, לנים באזור הטלת הצבים, משליכים כמויות פסולת גדולות, מחנים את רכבם במקומות הפוגעים בסביבה ועוד.
ברקע עמדה גם שאלת העלויות הגבוהות של תחזוקת וניקיון החוף שנפלו ברובן על המועצה האזורית, מתוקף היותה אחראית על קיום חוק שמירת הניקיון בשטח שיפוטה, בעוד שהמועצה לא נהנתה למעשה משום הכנסות שיפצו אותה על כך ושוב מתוך חרדה אמיתית לגורל החוף והשמורה בהיות האזור אתר משיכה לכ- 160,000 איש בשנה.
ועדת הערר שאליה פנתה החברה להגנת הטבע קיבלה את טענות המתנגדים ונימוקיה המרכזיים היו ברוח הזו:
קיימת סתירה בין הקמת חוף מוכרז והקמת מסעדה ומתקנים שונים לבין הגדרתו של המקום כשמורת טבע שמטרתה שמירת נכסי טבע טבעיים כהוויתם.
מטרת הרחבת שטח השמורה צפונה והכרזתו כחלק משמורת הטבע לא נבעה דווקא מהייחוד של המקום ביחס לשאר חלקי השמורה, אלא כדי להסדיר את האכיפה מצד רשות הטבע והגנים והקמת החוף המוכרז ומגרשי החניה הגדולים נועדה למשיכת הקהל צפונה כדי לצמצם הגעה ופגיעה בשאר חלקי השמורה שמדרום.
החוק מאפשר אמצעי אכיפה כנגד כל המפגעים המתוארים גם ללא הכרזת המקום כשמורת טבע.
לציבור יש צורך הן בחופים מוכרזים (וכאלה יש בסביבה הקרובה בנווה-ים ובחוף דור) והן בחופים טבעיים ולא מוכרזים ועובדה שהמקום מושך קהל כזה בהמוניו.
הועדה מחזירה את התוכנית לדיון מחודש בולחו"ף עם המלצות ברוח זו, כפי שמפורט בקובץ המצורף.
בברכה,
ירון חנן