על ידי doron_hackam » 16 יוני 2008, 00:54
שמע סיפור,
בשבת בבוקר אני חותר לי עם הסטאנד אפ, בחוף המערבי קצת לפני יפו, ושני בני מיעוטים צועקים לי מהחף לבוא, לידם על החול הרטוב מתנדנד אופנוע ים. הם אומרים לי משהו בערבית לא ברור ומתרחקים. תיכף הבנתי שהם גנבו את האופנוע למישהו ורק עכשיו חסר שהים יעלה קצת והאופנוע יישטף ללב ים או יחסר למישהו. ניסיתי להניע את האופנוע ,וגורנישט. פתחתי את התא, ובפנים ארנק, עם מלא תעודות ומפתחות. חשבתי לעצמי, מסכן זה שגנבו לו עכשיו גם המפתחות של האוט אין לו. אני רואה בתעודות קוראים לו אמנון דרעי, יליד 1956 או משהו. אמרתי לעצמי, או קיי, נחנה את הגלשן שלי כאן בפינה, ניקח המסמכים והמפתחות והארנק שאף מניאק לא יגנוב לו אותם מהאופנוע ונלך לסוכת מציל להתקשר משם.
כל הסיפור אולי חמש דקות שלמות ואין אף אחד בסביבה. אני מתחיל ללכת, ומרחוק שורק לי איזה ארס רזה עם בגד ים ספידו,: "היי, איך אתה לא מתבייש לפתוח ככה אופנוע ולהוציא ממנו דברים. זה של האבא שלך?" [כנראה שאחרי החתירה נראיתי קצת מנופח אז הוא היה יחסית מנומס וגם כן יותר רזה אז אולי פחד ממני, וזה סימן טוב]. ניסיתי להסביר לו שהוא צריך אולי להודות לי ושממש לא מעניין אותי הארנק והתעודות והמתחות המסריחים שלו אבל הוא נכנס למן טראנס כזה.
טוב, חשזרתי לחתור ולתפוס גלים, וידעתי שהוא מקלל אותי ומת שאני אתבעס - אז בכוונה לא נפלתי כל הזמן!
איך תגיב?
שמע סיפור,
בשבת בבוקר אני חותר לי עם הסטאנד אפ, בחוף המערבי קצת לפני יפו, ושני בני מיעוטים צועקים לי מהחף לבוא, לידם על החול הרטוב מתנדנד אופנוע ים. הם אומרים לי משהו בערבית לא ברור ומתרחקים. תיכף הבנתי שהם גנבו את האופנוע למישהו ורק עכשיו חסר שהים יעלה קצת והאופנוע יישטף ללב ים או יחסר למישהו. ניסיתי להניע את האופנוע ,וגורנישט. פתחתי את התא, ובפנים ארנק, עם מלא תעודות ומפתחות. חשבתי לעצמי, מסכן זה שגנבו לו עכשיו גם המפתחות של האוט אין לו. אני רואה בתעודות קוראים לו אמנון דרעי, יליד 1956 או משהו. אמרתי לעצמי, או קיי, נחנה את הגלשן שלי כאן בפינה, ניקח המסמכים והמפתחות והארנק שאף מניאק לא יגנוב לו אותם מהאופנוע ונלך לסוכת מציל להתקשר משם.
כל הסיפור אולי חמש דקות שלמות ואין אף אחד בסביבה. אני מתחיל ללכת, ומרחוק שורק לי איזה ארס רזה עם בגד ים ספידו,: "היי, איך אתה לא מתבייש לפתוח ככה אופנוע ולהוציא ממנו דברים. זה של האבא שלך?" [כנראה שאחרי החתירה נראיתי קצת מנופח אז הוא היה יחסית מנומס וגם כן יותר רזה אז אולי פחד ממני, וזה סימן טוב]. ניסיתי להסביר לו שהוא צריך אולי להודות לי ושממש לא מעניין אותי הארנק והתעודות והמתחות המסריחים שלו אבל הוא נכנס למן טראנס כזה.
טוב, חשזרתי לחתור ולתפוס גלים, וידעתי שהוא מקלל אותי ומת שאני אתבעס - אז בכוונה לא נפלתי כל הזמן!
איך תגיב?