אתר בת גלים

אקי אני אוהב אותך אתה יודע , אבל אני לא מסכים איתך!!!!

גם אנחנו גלשנו אתמול , ואפילו נהננו , הייתה אחלה רוח , רק מה , ידענו שהרוח באה והולכת , ושנייה ליפני שנכנסנו למים , דיברנו על זה שגולשים קרוב לחוף למצב שהרוח תיפול , לא היה צריך לוותר על היום הזה , יעיד הדר שחזר מהבק דור שראה אותנו גולשים , ואים הקיט שלו לא מפורק , הוא חוזר לגלוש ונותן לנו בעצבים........


ואתה יודע מי לימד אותי את כל זה?......................................הדר!!!!

גיל , היינו עוד כמה גולשי קיט , אבל איך אפשר לעזור להדר כשאין רוח? , הרוח נגמרה לגמרי , בגלל זה נפל לו המצנח , מה שעשינו , צלצלנו למשמר החופים , יעקוב ואני הדרכנו אותם אפו הדר , אבל הוא כבר יצא......

בסופו של דבר , סוף טוב , הכול טוב , והכי חשוב שהדר ברי ושלם.......

אוהבים אותך יה מלך

ודבר אחרון , מי אתמול יש לי הרבה יותר רספקט לגולשי הגלים , אתם אלופים

כאשר אני והדר התחלנו לגלוש לפני חמש שנים... לי באופן טבעי היו המון מחסומים. הייתי כבר קרוב מאוד לחצי מאה שנים בגיל וחשבתי שבספורט המסוכן הזה אני יכול להפסיד יותר ממה שארויח.
ידידי הקרוב הדר בן טובים ,הוא היה סמן הבטיחות שלי.
הדר היה מרגיע אותי :" נעשה את זה לאט לאט , בטוח - אין לך מה לדאוג,
כאשר הים יעלה מעל חצי מטר נגלוש רוח , במזרחיות נלך לאכול חומוס".
היום ... לי עדיין בימים מסויימים יש את הפחדים שלי. את הדר פיטרתי כבר מזמן מתפקיד שר הביטחון שלי ולפעמים כאשר הוא מגיע מולי אני בורח ממנו במורד הרוח.
הדר ידידי ! אני קורא אותך לסדר , למענך ולמען כולנו שמור על עצמיך !!!
ביום כזה כמו שהיה אתמול תשב ליד האח במועדון ותשחק באש זה הרבה פחות מסוכן.

באמת כל הכבוד לגולשי הגלים ! תודה גם בשמי ....

אבל אבלוק,
בפעם הבאה תחסוך מהם את הסבל.
אמא כבר לחצה על הספיד דייל למשמר החופים לפני שבכלל נכנסת למים.

וכמו שאיש גדול נהג לומר לי פעם :
"אם את הולכת לאיבוד, חכי במקום - אני כבר אבוא לקחת אותך".

אז חכה במקום ! אמא תסנג'ר את משמר החופים לעשות את העבודה.

כל הגולשים ויורדי הים זו משפחה אחת גדולה עם אהבה משותפת.
כולנו חולים באותה מחלה וזה תמיד משמח לראות את העזרה שמגישים
כשמישהו נקלע לצרה.
חבל שהרעות הזו לא מתקיימת בעוד מקומות שצריך . . .

מזל שנגמר בשלום , איפה היו שאר גולשי הקייט ?

מה היה לנו ? :
צפון מערבית 20 ק', גלשן גלים, ורטיגו 12, קצת אומץ, מעט שכל, והרבה מזל.

אחרי שגלשתי עד המצוף (טעות ראשונה), אחרי שנגמרה הרוח בבום, אחרי שנפל הקייט למים , התכבס בגל ענק והתפוצץ, שחררתי ונשארתי עם הגלשן.

300 מ' מהחוף, שוחה במתינות, עם הזרם, מחליט לצאת בבאק-דור.
מתכנן מסלול הגעה וכניסה למפרצון, מוצא עצמי נמוך מידי במורד הרוח (טעות שניה), ומתחיל לפדל במרץ להגיע לנתיב הנכון.

2 גולשי גלים (שי דנינו וגולש תל-אביבי איתו), מסמנים לי להגיע אליהם מתחת לשובר הגדול, וכשמבינים שאני מנסה אבל לא מצליח, יוצאים בחתירה ומגיעים אלי תוך 40 שנ'.

משם מתחילים לגרור אותי במעלה הרוח ונגד הזרם (נהר אני אומר לכם !)
חתירה מאומצת שלי ושל שניהם, כל אחד בתורו, 20-25 דק' חזקות, ואני בחוף.

שם מחכים לי ומריעים לשני הגולשים שהוציאו אותי בריא ושלם חבורה של כ-10 גולשי גלים, עוטפים אותי במעיל ואהבה, מובילים אותי אחר כבוד לקיוסק לשתות כוס תה חם.

משל : כל הנ"ל.
נמשל ומסקנות :
1. לגולשי גלים יש כתפיים חזקות וחתירה של טורבינות.
2. עדיף לטעות רק פעם אחת.
3. יצאתי שלם.

הערה חשובה : אני שחיין מצויין, יש לי כושר גופני גבוה, אני מכיר היטב את הים, ולא נוטה להלחץ בקלות. כל זה עזר לי מאד. אבל ......... לא יודע באיזה מצב הייתי יוצא בלי העזרה של שני הגולשים האמיצים והחזקים האלו.

לשי דנינו ולגולש השני מת"א : שאפו ענק ! כבוד, אחים, כבוד !