אתר בת גלים

ביום חמישי ה 13 לחודש הגיע נד מיים ופגע בארבעה גולשי קייט
בחוף דדו בשביל.

התופעה קורית משאיבה של ענן קומולונימבוס , ענן ערימתי נמוך
שגובהו מבסיס ענן עשוי להגיע עד לעשרה ק"מ

הענן הזה הוא משאבה שלא תיאמן והוא זה שיוצר נדי מיים,
חלק חשוב מאד במטאורולוגיה הוא הסבר היוצרות העננים
חלק חשוב ועיקרי , הענן הזה הגיע עם הרוח הדרומית
ממזרח לגולשים הענן היה מעל החוף בזמן בו ינק מיים
מהים ולכן הופתעו ארבעה גולשים מנוסים שמכירים את התיאוריה
אך אף אחד מהם לא ראה ענן שחור מעל הראש
אלא רק עננים לבנים שאינם יונקים למעשה גם אינם פעילים
אף אחד לא ציפה לסכנה מהחוף ומלמעלה ולכן ארבעתם הופתעו
הנד היה צר מאד לא יותר מ 20 מטר קוטר ולכן גולשים
בסביבה אפילו לא שמו לב למדובר .

באתר עפיפוני הכוח שאירגנו מפגש שם באותו יום


http://kite.co.il/

היה במקרה צלם שראה מה קורה
הנה קישור והתמונה .

סובבו גלובוס נגד כיוון השעון וזרקו אבן מכיוון הקוטב לכיוון קו
המשוה , בחצי הכדור הצפוני כדור הארץ ימשיך להסתובב כאשר
האבן באויר לכיוון מזרח ולכן האבן תפנה מערבה
מנקודת מבטכם ימינה.

אשאיר לכם להסביר מדוע בחצי הדרומי האבן תפנה שמאלה כלומר מערבה

בחצי הכדור הצפוני התנועה תהיה לכיוון ימין
ובחצי הדרומי לכיוון שמאל ואכן הכל בשל כוח קוריוליס שאסבירו מחר.

My Physics comment
The wind direction around Low and High pressure which were mentioned here are correct only to the north of the Equator (Israel) south of the Equator we have the opposite direction, and all because of Coriolis

עוד קצת סדר...

היישות שבעצם מאכלסת את כל הנתונים הבסיסיים של האטמוספירה שלנו ומהם יוצרת מעיין מפה חזויה שנבנית על אותם הנתונים (נתונים אשר נמדדים בתחנות שונות בעולם כמו מהירות רוח כיוון טמפ' ועוד), נקראת מודל.

לאיזורנו ישנם 3 מודלים עיקריים כאשר הידידותי ביותר, זה שרוב "אתרי החיזוי" משתמשים בהם לבניית התחזית הוא GFS. ה-windfinder למשל מתבסס אך ורק על המודל הגלובלי הזה. את שתי המודלים האחרים מאוד קשה למצוא ברשת.

סה"כ הסבירו כאן באשכול את הבסיס של הבסיס לחיזוי, אבל לכל זה נכנסים עוד הרבה מאוד פרמטרים שבשבילם צריך להיות חזאי מומחה בכדי לחזות בדיוק את עוצמת הרוח וכיוונה המדויק.
אבל, לפעמים ההתנסות והטעיה יכולים להיות ה"התמחות" של החזאי, גם כאשר הוא לא מוסמך, הוא יכול לדעת בדיוק דיי מרשים את אופי המערכת שצפויה, בטח ובטח באם נתקל בכזו בעבר.

סה"כ יש מספר מערכות לחץ גדולות שגורמות למשטרי רוח שונים בארצנו הקטנה:
1. האפיק הפרסי, כאשר מתעמק מעל הים התיכון, גורם לבריזה המערבית בקיץ.
2. אי"ס - אפיק מים סוף, לרוב גורם למז"א חם ויבש עם מזרחיות חזקות להם אתם קוראים "שריקיה"
3. מערכות קרות שהם השקעים הברומטריים אותם חובבי הסערות כל כך אוהבים... הם אלו שמביאות אל בת גלים את התנאים האידיאלים לחובבי האתגרים שבגלישת הרוח.
4. השקעים השרביים שהם בעצם שקעים דרומיים יחסית לשקעי החורף גורמים לרוחות דרומיות מזרחיות חזקות כאשר אנו בקידמתם כאשר רכיב הרוח הולך ומתמערב ככל שהם מתקדמים אלינו. גם השקעים הללו מסוגלים ליצור סערות נכבדות.

הצפוניות שמגיעות קשורות לאי"ס בווריאציות השונות שלו... אני לא רוצה לסבך יותר מדי, העסק לא כל כך פשוט כאשר מתחילים להכנס לפרטים כאשר לכל מערכת יש את היחודיות שלה והתנאים משתנים בין שקע לשקע או אפיק לאפיק.

מקווה שלא סיבכתי, זה על רגל אחת..

יום טוב

תודה רבה על התוספות .

ועכשיו נשאר להסביר את כיווני הרוחות במצבים של שקעים
או רמות.

על כך בעריכה הבאה מחר.

מסכים עם כל ההסבר של נתי. תודה נתי.

ואסכם בכמה מילים:
בשקע הרוח נעה נגד כיוון השעון וברמה עם כיוון השעון. ככל שקוי הלחץ צפופים - מהירות הרוח עולה.

מפות מצויירות על ידי מחשבים ולכן כדאי לראות מספר מפות של מספר מחשבים ואם יש אי-הסכמה אז רואים אותה.

גורו, פיינדר וכו' מציג נגזרת, שהיא כיוון רוח ועוצמה בנקודה ספציפית, על פי המפה שלו. ולכן קשה להבין את התמונה הכוללת.

הסתכלות במפה מאפשרת לנו לראות סמיכות למערכת רציניות ואז ניתן לראות אופציות נוספות המתקיימות בתנודות זעירות (ולא להיות מופתעים).

קריאת ברומטר בזמן-אמת מסייעת לראות אם מערכת מגיעה או מתרחקת מאיתנו.
הברומטר באתר של מתי מאד מדוייק ושימושי לצורך כך.

גל שמתארך עשוי לחזות כניסת מערכת והרוח מגיעה בדרך כלל בעקבותיו.

לפיכך, לקבלת תמונה כוללת מומלץ להשתמש בכל האתרים הבאים גם יחד:
מפה ברזולוציה של 6 שעות - http://forecast.uoa.gr/forecastamg.html
מפה - רזולוציה שבועית - http://wxmaps.org/pix/euro.slp.html
תחזית גלים ומצב הים בזמן אמת - http://isramar.ocean.org.il/wam/default.asp
ברומטר - http://www.wind.co.il/
מפה, תחנות רוח ולחץ ברומטרי, רדאר עננים - http://www.ims.gov.il/ims/all_tahazit/

תצפיות על הים חשובות גם הן לחיזוי:
ים משבי בדרך כלל מתקבל ברוח מתגברת, בעוד שמשב שקרוב מאד לרוח הממוצעת מעיד על רוח שבדרך כלל דועכת.
גל שמתארך = רוח בדרך, כנ"ל זרם שמתגבר.

ירון כרמי

רואים במפה בהודעה הקודמת מפה שמשתנה כל הזמן
ולכן מה שכתבתי אתמול כבר לא רלונטי להיום
שקע מערבית לאיטליה ואפיק ים סוף עם ציר מערבי ביחס אלינו
כלומר מרכז האפיק = ציר מערבית מאיתנו

לאור דברים שעדיין לא דיברנו עליהם כיוון הרוח בשקע נגד כיוון השעון
מסביב לשקע אפיק הוא סוג של שקע והרוח מתנהגת זהה

לכן השקע מעל איטליה יגרום לרוח דרומית מערבית + לחות מהים
האפיק ים סוף המערבי לנו עם ירידה בלחץ לכיוון דרום מזרח
יגרור שוב רוח דרומית מזרחית יבשה שתתאחד עם הדרומית
מערבית היבשה של השקע האיטלקי ואנו עשויים לקבל רוח
דרומית יפה + גלים, עכשיו עולות מספר שאלות מה ישפיע יותר
השקע או האפיק והיכן , היכן תהיה דרומית מערבית היכן
דרומית מזרחית, והיכן דרומית , היכן עשוי לרדת גשם והיכן יתפתחו
עננים , מספר שאלות מאד מענינות והניתוח כאן הוא למומחים.
אם כי די ברור שהאפיק חלש הפרשי לחצים קטנים והשקע חזק מאד
הפרשי לחצים גבוהים הקוים האיזוברים צפופים יותר. .

הסבר כיווני הרוח מסביב לשקעים בהודעה הבאה .

שמי לא כרמי אבל כמה יסודות :

הגדרות :
מפה סינופטית מחברים את הקוים שוי הלחץ ומצירים מפה הדומה למםפה
טופוגרפית שיש בה מספר אלמנטים מוכרים הזהים למפה טופוגרפית .

כל הקוים שוי הלחץ מגורמלים לגבה פני הים גם אם הם נמצאים במפה
באזור גבוה מפני הים , הסבר בהמשך .

הקוים שוי הלחץ נקראים איזובדים והם יוצרים צורות כדלקמן :

רמה :
אזור ממנו הלחץ יורד לארבעה כיוונים

זהה לרכס במפה טופוגרפית

רכס :
אזור ממנו הלחץ יורד לשלושה כיוונים ועולה בכיוון אחד
זהה לשלוחה במפה טופוגרפית

שקע :
אזור ממנו הלחץ עולה לארבעה כיוונים
זהה למכתש בטופוגרפית


אפיק :
אזור ממנו הלחץ עולה לשלושה כיוונים ויורד לאחד.
זהה לואדי

אוכף :

מפגש בין שני רכסים לשני אפיקים

להלן קישור לאתר היוני:

http://forecast.uoa.gr/forecastamg.html



במפה רואים אפיק מעל ים סוף שנקרא אפיק ים סוף ורמה ברומטרית מעלינו
כעת צריך להתחיל לנתח את ההששפעות והתרומה של כל האזורים
לרוחות אצלנו

כרמי התרשמתי מהניתוחים והתחזית המטאורולוגית שלך, תן לנו כמה טיפים של אלופים איך להסתכל על המפות הסינופטיות. כי מבחינתי זה אניגמה. יורם